דף לזכרה של רבקה גרינברגר ז"ל
אני עומד כאן ומנסה להעביר בראשי את פרקי חייך בקיבוץ ואני לא יודע היכן להתחיל. בטיפול המסור ובדאגה אין קץ לאבא שהלך לעולמו לפני הרבה שנים. במטבח ההונגרי המפורסם עם מיטב המאכלים. בארוחות המפורסמות בחדר האוכל בעיקר בסלט הידוע שלך לחברי הפרלמנט סביב שולחן ארוחת הבוקר. ונדלג על מספר שנים ונדבר ונזכיר את עבודתך המסורה במרכולית עד שקיבלת את השבץ בגיל 89 . ויש עוד אין ספור סיפורים ואנקדוטות במהלך חייך המגוונים והעשירים וקצרה היריעה. כשקיבלת את האירוע לפני כחמש שנים לא היה לך שום תיק רפואי מעודכן. לא ידעת ולא רצית לראות רופאים והתנגדת לקבל כל עזרה וטיפול. אודה על האמת הרגשנו שהכיוון ברור בעיקר מאז שאיבדנו את התקשורת איתך ומאז שלא הצלחת להוציא מילה מפיך. כשזה היה הנשק החזק שלך . בהית ותהית בנו במבט מעורר שאלות ולא ידענו מה עובר במוחך הקודח . בזמן האחרון הרגשנו שאנחנו מאבדים אותך . הרגשנו שידעת תמיד להלחם על עקרונותיך - הרמת ידים. זהו . נגמר. עצוב מאד. מה אומר?- דור הולך ונעלם. אמא רבקה היקרה או הדור הצעיר שהכיר אותך כסבתא רבקה. זה בא דיי בהפתעה, ידענו אך הפנמנו שהיום הזה יגיע . אבל לא עכשיו