נפרדים מיצחקל'ה הפטמן ז"ל
יצחק שלי ,שלנו. בניך , נכדיך, נכדותיך וכלותיך. העצים מתים זקופים, כך לאט מאבדים מכוחם, אך נשארים עומדים. עברנו שנה של מסע קשה וכואב. אתה סבלת בשקט. לא התלוננת. דלתות נסגרו בפנינו. שבועות עברו ללא מענה ועזרה נדרשת. אתה גילית כח רצון להתגבר לא ליפול. אתמול הלכת בשקט בשלווה כמו שביקשתי עבורך. איך מסכמים 57 שנים ביחד? אהבת צעירים שמתבגרת לשותפות חברות שבמרכזה היקרים לנו ארבעת בנינו. היית אהא טוב והם היו כל עולמך. הנכדים והנכדות האירו את עיניך וחיוך מיוחד היה על פניך , שמור רק להם. זכינו להזדקן ביחד. להביט לאחור ולהבין שהשלמנו מסע, את המסע של החיים. בסוף הדרך היו לידינו כל כך הרבה אנשים. לא היינו לבד. הבנים סעדו אותך. צוות ביתהזית ליוו בכבוד ואהבה. ענבל לחמה עבורנו בכל דרך , לרכך את מערכת הכללים והחוקים. זכינו לליווי של האחות אינסה וד"ר טלי מצוות ההוספיס, שעשו זאת בחום ואהבה ונתנו לי ולך שקט בטחון בשעות הקשות. החברות מועדת בריאות והתמיכה למבוגרים היו קשובות ותומכות. ועוד רבים דרשו בשלומך. יצחק אנחנו שהשארת עם לכתך מחבקים את הרגעים והסיפורים .את הימים והשעות. את החיים איתך. אוספים א