דף לזכרה של חנה אוחיון ז"ל
לדליה נאוה גל וכל המשפחה עצוב לי . את חנה הכרתי בהיותי תלמידה חדשהבבית ירח. כשאמא שלי גאולה עבדה בחדר האוכל, חנה הגיעה ליום אחד לעבוד כנציגה מעין גב, אך נשארה לעבוד קבוע בבית ירח יחד עם אמא שלי - שתיהן שוחחו ביניהן בצרפתית שפת האם של חנה ושפת בית ספר אליאנס אצל אמא שלי, הן פטפטו תמיד בצרפתית ושמחו שאף אחד לא מבין על מה הן צוחקות. כשהגעתי לעין גב, חנה אספה אותי לצרור הקטן של החברות שלה. הקשרים איתה היו על המדרכות היינו עומדות ומשוחחות עד שהיתה אומרת מספיק את לא ממהרת ? לא מיהרתי . כשלא היה לי זמן מראש היתי אומרת לה היום רק שלום , תמיד היא שמחה לספר לי סיפורים על אמא שלי שלקחה אותה איתה לביתינו לחוג ריקמה אומנותית , עזרה לה ותמכה בה תמיד הצדיקה את חנה בכל מעשיה . כשאמא הייתה באה אלינו ביום שישי כל שבוע , היתה הולכת לעיתים קרובות אל חנה להגיד שלום ולבדוק מה שלומה . חנה הכניסה אותה אליה והיתה אומרת לי את יכולה לחזור לבנות שלך וכך היה. אחרי שאמי נפתרה תמיד כשנפגשנו היתה אומרת לי , את יודעת היא חסרה גם לי. כשחנה עברה לאור בעמק נסעתי לבקר אותה כמה פעמים ביליתי איתה שעתיים . בפעם הראשונה כשנ