תמונות וסיפורים מעין גב לקראת שבועות תש"פ מאי 2020


הזמנה לאירועי חג שבועות בעין גב
https://www.haaretz.co.il/…/trip/.premium-MAGAZINE-1.8819550
שלמי מיכאלי מייצג בגבורה את עין גב בכתבה על הכנרת ב"מעריב" :
https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-764226
היום, כשהכנרת מלאה, המים עוברים מטרים ספורים מביתם של שלמי ושרי מיכאלי. מצד אחד זה טוב, מצד שני, מסתבר, קצת פחות. שלמי, 76, קיבל אותנו בשער הקיבוץ כשהוא רכוב על אופניו. הוא הוביל אותנו לביתו, שנבנה בשורה הראשונה לפני המים כבית מרגוע, או נופש, בימיה הראשונים של המדינה. בעין גב מספרים אז על תקופה שבה היו מגיעים לשם עם סירה מטבריה, כי כביש הגישה לא היה מסודר. היום מתגוררים בבתים המבוקשים ותיקי היישוב. השכנה של משפחת מיכאלי היא גסיה צוקרמן, שממש בקרוב ימלאו לה 103, ובעלה יעקב (ישקה) נפל ביוני 1948 על הגנת הקיבוץ.שלמי ושרי רגילים שמתפעלים מביתם, שבימים של כנרת מלאה נראה כחלום רטוב מארץ אחרת. "את האנשים שהקימו את הקיבוץ לפני 83 שנה אף אחד לא שאל למה הם באים הנה ולמה הם יושבים על החוף. שנתיים הם חיו בלי שהיה להם מה לאכול, רעבו ללחם", מיכאלי מסנגר. "במלחמת העצמאות הם עמדו במערכה, ואם היו נופלים, אז לעם ישראל לא היה את הכנרת, אבל היום מתנהגים למקום כאילו הוא מפריע לרוחצים. זו צריכה להיות הכותרת שלך".הוא כועס על אותו שביל סובב כנרת, שמשבית לו חלק מהשמחה. "מסביב לאגם יש 65 קילומטר, ומנהלת הכנרת בנתה חופים בעשירית מהשטח", הוא רוטן. "רוב המתרחצים מדרום רמת הגולן ומהעמק באים לקיבוץ ולמה? כי פה אפשר להגיע ממש עד המים. יושב קיבוץ בן 83, אז תזיזו את השביל, מה קרה? אנשים מחכים שייפתח השער כדי להתגנב פנימה. אני לא מתנגד, הכנרת היא של כולם. אני אפילו מוכן להיות אחד ממלאכי השביל ולהזמין את הטיילים לקפה, אבל אני לא מוכן שבלילה יקימו אוהל מתחת לבית שלי, או שאנשים יגידו 'זה לא שלכם'. שיסדרו להם חופים ולא ישלחו את כולם לכאן. אתה מוכן שעם ישראל יישב על הדשא שלך?". שרי, אשתו, התערבה: "לפחות הרווחנו שבפסח הם לא הסתובבו לנו על הדשא".אבל יש גם לא מעט יתרונות לעובדה שאגם מפוצץ במים שוכן ממש מתחת לחלון. הרוח המערבית יוצרת גלים קטנים, שמשקים חינם את הדשא הצמוד, והמים מביאים איתם ציפורים היישר למרפסת הצנועה, כך שמיכאלי יכול לשכלל את תחביב הצילום."עד לפני כחודשיים, כשהמים היו רחוקים, הציפורים יכלו לשבת 50 מטר מפה ולא הפרענו להן", הוא אומר. "היום אני יושב על המרפסת וקל לי לצלם, כי אני יודע מתי הן יבואו ומאיזה צד. יכול לבדוק זוויות, מקומות מסתור. אני מצלם מגיל 15, אבל רק השנה התחלתי באופן מקצועי, כשהמים התקרבו. היה לי הרבה זמן להתבונן בסביבה".אז בסך הכל לא רע לך כשהאגם התמלא?
"זה עושה טוב בלב כשהמים קרובים. כשהמפלס היה נמוך וכל הזמן אמרו 'נעביר עוד מים לירדנים' זה כאב באופן אישי, אבל הבנתי שצריך בשביל השלום. היום אני יושב על המרפסת ולא צריך להגיד לך למה אני שמח. לא סתם קוראים לזה 'המפלס הלאומי', וכשאתה רואה את דגל המדינה מתנוסס ברקע, אתה אומר 'אין עלינו'".בדבר אחד לפחות מיכאלי צדק. היקף האגם הוא אומנם 65 קילומטר, אבל כמות החופים שניתן להתרחץ בהם היא קטנה ולא רק בגלל תקופת הקורונה, אלא משום שבחלק מהם כלל לא ניתן להיכנס למים.
תגובות