תמונות וסיפורים מעין גב מימי חנוכה תש"פ ולקראת 2020
עדכון מס.151 תמונות וסיפורים מעין גב מימי חנוכה תש"פ ולקראת 2020
תמונות וסיפורים מעין גב מימי חנוכה תש"פ ולקראת שנת 2020
מצורף מצבור הזכרונות והתמונות מהשבועות האחרונים בעין גב שרובם התפרסמו בפייסבוק של עלון קיבוץ עין גב .
מרוץ הלפיד ע"ש אילן מור ז"ל, נפרדים מחוליה מלל ז"ל , מפלס הכנרת החל לעלות, סוף עונה בתירות, נרקיסים בייעור - ועוד תמונות נוספות.
קישור סרטון:מרתון הכנרת 1981 - צילם ארני סספורטס
דף לזכרה של חוליה מלל ז"ל
ניתן לפרסם כתבות,קישורים ותמונות ולהתחבר לעדכונים דרך הפייסבוק: Alon Kibbutz Ein-Gev וזכותכם כמובן לבקש להוריד אתכם מרשימת התפוצה של מייל העדכון אם זה מפריע לכם.
נקווה לראותכם בקרוב בעין גב ובכל אופן שיהיה לכם ולבני ביתכם המשך חורף גשום ונעים !
א.צ עלון עין-גב
ברכות מעין גב
כמיטב המסורת העינגבית במרכז חג החנוכה עמד גם השנה מירוץ הלפיד ע"ש אילן מור ז"ל . השנה מלאו 32 שנים לנפילתו של אילן בלבנון . גם הגשם לא מנע את הנאת המשתתפים ממהמרוץ שמשך אליו כ30 חיילים מיחידתו של אילן - יחידת יהלם של הנדסה קרבית . אל החיילים הצטרפו רבים מבני עין גב ותושביה במסלול שעבר לאורך חופה המזרחי של הכנרת בין כפר הנופש לקיבוץ עין גב.
ועוד מסורת מופלאה של חנוכה בעין גב. לילי ומקהלת הבנות שמעבר שהנעימו לנו את החג במבחר שירים עשו זאת גם בהדלקת החנוכיה בבית הסיעודי. מקסים.
מהמקומונים יח"צ יעל שביט
לרגל סיום העונה ורגע לפני פתיחתה של עונה חדשה יצאו עובדי תירות עין גב לסעודה דשנה ומפנקת במסעדת לימוזין ברמת ישי. ערב גיבושון יווני לצלילי בוזוקי באווירה טובה לטעינת מצברים . במסגרת הערב היווני זכינו להדרן יווני בדמות ריקוד מסורתי מיוחד אותו הכינה אביבה טל עם להקה מהצוות. איזה כיף לקנח כך את העונה. במעמד זה נאמרה תודה לטלי שניידר שבימים אלה סיימה שנים ארוכות של עבודה ניהול כ"א בכפר הנופש . תודה לטלי ,לכל מי שהגיע וליוזמים ולמארגנים.
מאזן הגשמים התאושש פלאים בימים האחרונים הרטובים והצליח להביא אותנו אל מעבר ל260 מ"מ-למעלה משני שליש הכמות העונתית. נקווה להמשך רטוב שיאושש לנו את מפלס הכנרת.
10. השבוע מפלס הכנרת החליף קידומת ושב לרום שהיה בו לאחרונה רק לפני 7 שנים . לכנרת מלאה ( 208.80- ) חסרים עוד שני מטר ו 5ס"מ אבל כשהזרימות בשיאן יש מקום לאופטימיות בעין גב.
חורף הגשם מטפטף על העורף. נחל עין גב לא נשאר אדיש בבוקר לגשמים ונסתם הבוקר מסחף בגשר ליד חוות הלולים. כתוצאה מהסתימה החל הנחל לזרום על הדרך הדרומית לגשר לכיוון עין גב. למזלנו אנשינו הטובים הגיבו מהר ושלחו טרקטור שיחלץ את הסתימה ונמנע מאתנו שיטפון כמו שפקד אותנו בעין גב ב1992 כתוצאה מסתימה בנחל.
צילום:אריק קונינג
ואדי נחלה החוצה את כפר הנופש הדגים לנו בעקבות הגשם את יכולתיו.
מעמוד הפייסבוק של שלמי מיכאלי
פריחת הנרקיסים בגבעת הייעור מעל עין גב
מעמוד הפייסבוק של רחלי גולדברג
בבית גבריאל נפתחה תערוכת האוטוגרפרס המרגשת . מפגש בין צלמים יוצרים ו21 מדמויות העמק שמביאים את סיפורם . מעין גב זכינו לייצוג מכובד בדמותם של הצלם עמיר בוחניק שבחר לצלם את עיני עבאדי מדגניה א' ושל יאיר ישראלי ומוקי צור שזכו אף להתלות זה לצד זה כיאה לבני אותו גרעין .
מעמוד הפייסבוק של עמיר בוחניק
37 שנים לפטירתו בתאונה של ח"כ מוסה חריף ז"ל . בארכיון עין גב נמצאו מילים אקטואליות שכתב לחברי עין גב שנתיים לפני שנהרג בתאונת הדרכים הנוראית ליד כברי.
62 שנים אחרי דאגו ביטבתה להעביר במדיה את הסימוכין לתרומה שהעבירו להם הקיבוצים נחל עוז , חמדיה ועין גב כשקיבוצם החל את דרכו. עין גב אז תרמו ליטבתה עגלה לרפת. לנחל עוז דאגו ביטבתה בימים אלה לצרף לתודה גם חגיגת מעדני יטבתה מפנקת. אנחנו נחכה בסבלנות..
מעמוד הפייסבוק של דברים שקיבוצניקים יודעים
חוליה
אבק הדרכים של העם היהודי היה צריך להפוך את חוליה לאישה כועסת. היא ידעה בחייה את העוני את הנדודים. את מצוקת הבאת ילדים לעולם לא מפנק. משפחתה הגיעה לקולוניה באורוגוואי מטורקיה. משפחה יהודית שהיגרה מעוני אל עוני. מעוני באימפריה שנפלה וקמה מחדש אל ארץ מהגרים שאמנם היתה מעוז דמוקרטי חשוב אך יהודיה שבאו מכל העולם צירפו עוני לעוני, פתוס לפתוס . חוליה נולדה אמנם באורוגואי אך משפחתה הביאה עמה את מסורת הקהילה הטורקית העתיקה. את שפת הלאדינו שהיתה עדות לנדודים ולגעגוע.
בביתה רחשו רוחות ציוניים . היא עצמה שברה מסורת של שידוכים והתחתנה באהבה חלוצית. צעירה מאד. בניה הגשימו חלומות גנוזים שלה הם היו לחלוצים מכל קצוות העולם החלוצי , מהנוער הציוני ועד השומר הצעיר. גם היא לא וויתרה היא היתה חלוצה אמיתית אך בלי הכתר : היא החליטה ללכת בעקבות בניה ולעלות לארץ לא זרועה. לא לתת שהחלום יפריד בינה לבין משפחתה. חוליה עבדה שנים על שנים במפעל בקרית גת. ללא הדר וללא רמת חיים.
כאלמנה צעירה הצטרפה לקיבוץ שוב הלכה בעקבות ילדיה. היא בנתה כאן בית לשבט שהתלכד מסביבה.
היא הבינה כי הקושי יכול וצריך להוליד עוד ועוד אהבה. זה היה הפירוש שלה למאורעות שסבבו אותה. היא לא היתה פליטה, גם לא אם החוסה בצל בניה אלא מי שהתעקשה להעניק בית וכדי להיות ראויה לאהבה שקיבלה לעבוד ללא לאות. שנים מרובות עבדה בכפר הנופש. היא היתה לרוח אמהית המעניקה אמון ורוח צוות.
חוליה לימדה אותנו שבכל מצב אפשר לאפות עוגה מתוקה. לא רק לך עצמך אלא לסובבים אותך. לראות מבעד לקרם המתוק את הזקוקים לו. לנחש את צרכי הזולת את כאבו ואת העצב שהוא נושא כדי לתת קצת רוך ורוח טובה. בראיון עמה אמרה חוליה משהו על יחסיה עם הקיבוץ. אני אוהבת את החברים. אני מרגישה שהם אוהבים אותי.וכאן חשפה את יכולתה הרבה לא לקבל על עצמה את זכויות הזיקנה אלא להפוך כל גיל וגיל להזדמנות לבטא אהבה בלתי מותנית. הכל זוכרים איך בסיבוביה בקיבוץ על הקלנועית עשתה הכל כדי לשדר לנפגשים עמה
חסד ואהבה שמחים לא כחובה מעיקה אלא כזכות לשותפות עמוקה.
לא צודק היה הסוף. מלא סבל וכאב. אך ברגעים אלו הוכחה האהבה הרבה שהעניקה בדמותה של הדאגה והאהבה העצומה לה זכתה. משפחתה נרתמה לעמוד לצידה בסבלה . המשפחה הפכה למשפחה לוחמת, אחראית, לא מוותרת
מוקי צור
מוקי צור
תגובות