תמונות וסיפורים מעין גב פרידה ממריו טינסקי וסיכום סוכות -תשע"ז אוקטובר 2016
עדכון מס.92 בסימן סיכום סוכות בעין גב ופרידה ממריו טיסקי ז"ל.
קישור:תמונות וסיפורים מעין גב פרידה ממריו טינסקי וסיכום סוכות -תשע"ז אוקטובר 2016
מצורף מצבור הזכרונות והתמונות מהשבועות האחרונים בעין גב שרובם התפרסמו בפייסבוק של עלון קיבוץ עין גב .
פרידה ממריו טינסקי ז"ל, ברכות, תמונות מסוכות בעין גב , שתילת דשר בשכונת סוסיתא, *מאור פיין בפסטיבל עכו , הזמנה למרוץ הסוסיתא ע"ש תם קרין ז"ל, פרידה מיהודית רבר ז"ל ועוד תמונות נוספות.
♣
קישור לגלריה: סוכות תשע"ז 2016
♣
קישור: דף פרידה ממריו טינסקי ז"ל
♣
קישור: דף פרידה מיהודית רבר ז"ל
♣
קישור לסרטון :שותלים דשא בשכונת סוסיתא . צילם:גור מלמדקישור לסרטון:קדימון למופע של איש החבל מאור פיין בפסטיבל עכו
קישור לסרטון: בת הדייג(השיט הדייג סירתו על המים)מתוך פסטיבל עין גב.
מרים אביגל ז"ל המבצעת המקורית של השיר שהלכה השבוע לעולמה
♣
ניתן לפרסם כתבות,קישורים ותמונות ולהתחבר לעדכונים דרך הפייסבוק: Alon Kibbutz Ein-Gev וזכותכם כמובן לבקש להוריד אתכם מרשימת התפוצה של מייל העדכון אם זה מפריע לכם.
נקווה לראותכם בקרוב בעין גב ובכל אופן שיהיה לכם סתיו נעים ושנה רטובה .
א.צ עלון עין-גב
פרידה ממריו טינסקי ז"ל
קיבוץ עין גב מודיע בצער רב על פטירתו של מריו טינסקי ז"ל. מריו נולד באורוגוואי ב1953 .בשנת 1973 נישא לאלסה ובאותה שנה הם עולים לארץ בגרעין של תנועת איחוד הבונים ומגיעים לעין גב. בקיבוץ הקימו אלסה ומריו משפחה לתפארת .מריו בלט בנוף בעין גב במעשיו ,בדעותיו וביחסו הלבבי. כישוריו הובילו את מריו לתפקידים מרכזים .הוא ריכז את הרפת ואת המשק , ניהל במפעל אפימילק וב11 שנים האחרונות שימש בהצלחה כמנכ"ל צמח תערובת. אבל מעל הכל מריו היה איש משפחה שאהב ודאג לקרוביו . משפחתו גילתה את האצילות שכל כך אפיינה אותו גם לאחר מותו ועל כך הם ראויים לכל שבח. אנו משתתפים בצערם הכבד של אלסה אשתו , בניו שאולי, רועי , לילך, עדי ,הנכדים וכל בני המשפחה וחבריו. יהי זכרו ברוך.
אלפים ליוו אותו בדרכו האחרונה בלוויה שהתקיימה ביום א' ה23.10 בבית העלמין בקיבוץ עין גב.
אבא אהוב, יקר שלנו
כל רגע אנו שואלים את עצמנו מתי כבר יסתיים החלום ההזוי הזה.
שנגיע כבר לרגע בחלום בו עומדים ליפול לתהום ואז מתעוררים ברגע האחרון בבהלה.
וכשנתעורר, נחזור ליום שלישי ה-18 באוקטובר כאשר הכל החל.
שאול אז יחגוג יום הולדת רגיל, ואנחנו כולנו נחגוג ביום חמישי ה-20 באוקטובר,
התאריך בו נפטרת, יום הולדת לאמא שחל באותו היום ולשאולי ולילך.
ואם בחלום אנו חווים מערבולת רגשות של עצב, כעס, תדהמה, כאב ,
כשנתעורר נחזור לצחוק, לשמחה ולהומור - להם אנו רגילים ואתם אנו יודעים ומבינים כיצד
להתמודד.
אבא, במהלך השנים חווית אירועים רבים.
אובדן אבא בגיל 12, עלייה לארץ בגיל 19 יחד עם אמא וג'יסל שמאז גידלתם כמו
בת, ההסתגלות לארץ ולשפה, הלימודים והצמיחה המתמדת בתפקידי ניהול מגוונים בקיבוץ,
באפימילק, בצמח תערובות ועוד.
בכל האירועים והחוויות הללו מה שאפיין אותך היה אמביציה חזקה מאוד, רצון להשפיע,
לקחת אחריות ולהוכיח לך ולנו שאתה מסוגל לעמוד בכל מטרה שאתה מציב. יחד עם הלב
הענק שלך, האהבה לאנשים שסביבך, הרצון לתת ולתרום.
– השילוב הזה עזר לך לגבור על כל המכשולים שבדרך ולהיות אבא ומנהיג שיודע לדרוש,
אך במקביל להעניק מכל הלב.
לא בכדי האירוע הלבבי שפקד אותך לפני כ-10 שנים לא הכניע אותך. הרי לב כזה שמלא
באהבה ומכבד אדם באשר הוא, ויודע לתת מעצמו לסובבים אותו בדיוק במינון שהם צריכים,
לב שנוגע בכל-כך הרבה אנשים – לא ניתן להכריע. לשם כך נדרש יותר. נדרש אירוע קיצוני
שתוקף בפתאומיות ועוצמה, ללא התראה והכנה מוקדמת – אירוע עמו לא ניתן להתמודד.
אבא,
כל אחד מאתנו ספג ממך כל-כך הרבה במהלך השנים. עזרת לנו לייצר בסיס איתן
להתמודדויות השונות של החיים, והנחלת ערכים רבים אשר עשו אותנו אנשים הרבה יותר
טובים. ולא רק אותנו. כמעט כל מי שבא אתך במגע נדבק בקסם שלך, בהילה שעטפה
אותך, בכריזמה הבלתי נגמרת. יצרת מעגלים רבים של השפעה. השפעה רבה מזו שנדמה
לך. זו ההנצחה הטובה ביותר עבורך ועבורנו, כיוון שהיא נמצאת בכל-כך הרבה לבבות של
אנשים שיפיצו הלאה, למעגלים ודורות נוספים, את השאיפה להצליח, להשיג, לא לוותר,
לשאוף ולקיים. וכל זאת עם המון אהבה ורצון לתת ולתרום למי שנזקק לכך.
יש משהו סמלי מאוד בכך שהפעולה האחרונה שעשית בעבודתך היא לתת תרומה לעוד
ארגון שנזקק לכך. וכמובן עם מותך הצלחת לתרום פעם נוספת כאשר תרמת איברים חיוניים
שבזכותך יצילו אנשים אחרים.
אבא שלנו,
כמה נתגעגע לשיחות היומיומיות אתך. לוויכוחים, להקנטות, לעצות, לצחוקים, למשפטים
שלך...לראות אותך יושב על הכורסא שלך בבית, משחק עם הנכדים, לחיוך המקסים שלך,
לנוכחות שלך. הרי כל דבר שעשינו היה בהתייעצות אתך.
תנסה לא לדאוג לאמא.
אתה משאיר משפחה אוהבת ומלוכדת, שעטופה בהמון אהבה מצד משפחה מורחבת
וחברים. אמנם לא נצליח להוות תחליף לזוגיות מופלאה של כ-44 שנים, אבל נעשה מאמץ
ונצליח גם לעטוף אותה כל הזמן.
אנו עוד לא בטוחים מה המסר שניסית להעביר לנו שדווקא בתאריך בשנה בו אמא נולדה -
נקבע מותך. אולי, כפי שמאפיין אותך, רצית שגם ביום זה השמחה תגבר על העצב.
שנצליח לנתב את הכאב למסלול של זיכרונות מדהימים ממך ושלל חוויות מקסימות
ומשמעותיות שלנו יחד - שממלאות את כולנו בשמחה ואהבה.
אנו רוצים להודות מכל הלב לכל מי שעוזר לנו ותומך בנו בכל הימים האחרונים. האהבה
שלכם מעצימה בפנינו כמה אבא השפיע והיה אהוב וזה עוזר לנו לעבור ימים קשים אלו.
אבא,
כולם מכירים אותך בתור מריו טינסקי
המנכ״ל הגדול, האיש המצליח, החבר
הלוואי והיה לי מספיק מילים לתאר איזה אבא אתה,
היית הופך את כל העולם בשביל חיוך אחד קטן שלי
היית מסתכל עלי בהערצה וגאווה סתם בלי סיבה
היית צוחק מכל בדיחה מטופשת שלי
היית סובל את כל השטויות שפתאום צצו לי
היית עונה לי לטלפון בכל מקום בעולם או בפגישה הכי חשובה
לא היה יום אחד שלא התקשרת אלי רק כדי לשמוע שאני בסדר.
היית הראשון שמתנדב לעזור לכל חבר שלי
היה חשוב לך כל כך העתיד שלי, שאני יהיה מאושרת שיהיה לי טוב גם שלא תיהיה פה
היית מביא לי את הירח אם הייתי מבקשת
אני מבטיחה לך שבכל חלום שתבוא אני יתן לך לנשק ,לחבק ,למחוץ, לצלם מה שתרצה
רק תבוא אבוש
רק תבוא אבוש
עדי
דוד יקר שלי,
כמה יפה. כמה חכם. כמה אוהב ומחבק.
לא סתם אומרים שאני דומה לך, היית דמות להערצה ולחיקוי.
תראה כמה אהבה ושמחת חיים יצרת מסביבך
תתגאה בשבט שיצרת ובדור ההמשך!
רק לפני שבוע קבענו שנוסעים יחד בקיץ לאורוגוואי לטיול שורשים כמו שעשית לכולם....
איך החיים מתהפכים ברגע.
תודה לך על מי שאתה. תודה שהקשר בנינו היה חזק ואוהב. היית כמו אבא שני והסבא שאף פעם לא היה לי. תודה שהיית הסנדק שלי. תודה רבה שגידלת ושמרת על אמא
שלי כל החיים!
אוהב אותך אהבת נפש, נוח על משכבך בשלום.
מתן
מריו נלקח מאתנו בהפתעה. התכנסנו כאן המוני חבריו, בני משפחתו, שותפיו הרבים רבים כשאיננו מבינים איך קרה שהאיש הזה עזב אותנו על קצות אצבעותיו, בשקט, במסתורין.
ראיתי לראשונה את מריו בראש קבוצה של אנשים צעירים מאד בחוף ליד מסעדת הדגים. התמונה היתה ברורה : הם משוטטים ואבודים כמו במקום שרואים לראשונה והוא מוליך אותם כאילו נולד כאן וזה ביתו. הוא שאל שאלות של בעל בית. ידעתי על החבורה. הם היו קבוצה צעירה וקטנה עם ציפיות גבוהות. לא הסכימו להצעת התנועה להתיישב בקיבוץ אור הנר. הם חיפשו את הקיבוץ שיענה על חלומותיהם ויציב להם אתגר הממשיך את אורח חייהם החמור, את הקופה המשותפת וחזון האדם. הם בקשו קיבוץ דובר עברית. מריו הוביל אותם כבוגר אחראי. אחר כך התברר לי כי הוא באמת היה הבוגר האחראי. אביו נפטר כשהיה בן 12 והוא יצא למסע של עבודה קשה שליווה אותו עד יומו האחרון.
היתום מאביו ייסד כאן שבט גדול. הוא הביא לכאן את אחותו הצעירה, כבר היה נשוי לאהבת חייו לאלסה , הצטרפה הסבתא בובה שראתה בו כבנה והוא דאג לה במסירות, בניו שאולי, רועי, לילך ועדי ולימים נכדים לרוב. בשלב מסוים משפחה בעלת ארבעה דורות בעין גב.
מריו נולד לפני ששים ושלוש שנים במונטבידיאו, עיר שיהודיה המפולגים גילו פעילות מיוחדת. עיר שאחוז עוליה ארצה הוא הגבוה בעולם המערבי ובעין גב יש לה נציגות מבורכת.
מריו עלה אחרי שחונך בתנועה, יצא לשנת הכשרה בארץ בגיל 16 . בשנה זו טעם מחיי הקיבוץ ולמד בבית המדרש הגבוה לחלוצים- עולים , במכון למדריכי חוץ לארץ. הוא שב לאורוגואי והיה למזכיר החוץ של התנועה.
בכל דרכו גם כשהיה לוחם לשינוי בקיבוץ, גם כשהיה מנהל ונסע על פני תבל ובדק עצמו במספרים מדויקים לא הפסיק להאמין בחינוך שקיבל. האמין כי המערכת הכלכלית צריכה לדאוג לחינוך הדור, האמין בנעורים. כמו בתנועה תמיד חיפש אנשים צעירים.
ממרומי עץ התמר שהיה הענף הראשון שלו בקיבוץ, נישא על הגובה, כשהוא עובד ליד הפרי המתוק והקוצים קשר מריו את עצמו ומשפחתו לעין גב. לא בלי רעמים וברקים. הוא היה מאמין בדרכו גם כשזו עברה שינויים מפליגים. פעם בגלל הרעיון ומגבלותיו, פעם בגלל האנשים ומוכנותם, פעם מתוך הסתכלות נמרצת על מה שהיה נראה בעיניו כתנאי הסביבה.
הוא היה רפתן אך היה מוכן לחשוב מעבר לפרות מהרפתקאת היעזים ועד למחלבה האלקטרונית. הוא היה מרכז המשק החקלאי והשקיע הרבה ממרצו לפיתוח התיירות. הוא הביא את ניסיונו כרפתן לניסיונות החקלאים ולצח'ם באפיקים ולא שכח את שמחת הניהול, השמחה לקבל החלטות וללמוד ללמוד עוד ועוד. עבודתו היתה קפדנית . הוא דאג לשקיפות חשבונותיו אך מעולם לא נכבל להם. הדחף לחקור וליזום, אי המנוחה המטלטל לא הרפה ממנו. כך גם פעל במפעלים האזוריים.
רק חגיגות האצולה בביתו עם המפיות המזדקרות בכוסות שהנהיגה אלסה חשפו את אהבתו הבוערת ומחייכת אל הקרובים לו . הוא ראה עצמו כחבר בחבורת רעים בקיבוץ שידעה סוד חברות מופלאה.
בחג השבועות השנה הנחה את מסיבת הקיבוץ. מעל המנוף אמר מה שאמר והתבונן בשמחה ברכוש הגדול שצבר באהבה, במעשה הגדול. בכנרת, בהמוני האנשים הצוהלים. אני מניח כי באותם רגעים הציפה אותו תחושת מולדת ענקית ומשפחה שבנתה מפעל. ולא ידע ולא ידענו כי היתה זו פרידה חגיגית לא במהרה נעכל את העובדה המרה. בוודאי יסרבו לקבל אותה בני משפחתו הרבים. יעמוד בהם ובנו הכוח להנהיג את המשפחה ואת המפעלים לאור זכרו החי. ואנחנו נחבק את הקרובים לו כי את האיש הסוער הזה אהבנו ועתה כשהלך בסערה פתאומית יישאר הוא צרוב בלב.
מוקי צור
אלסה - האשה שאתו 44 שנים
מריו בבריכה עם לילך רועי ושאולי
מריו טינסקי כמרכז המשק של עין גב מארח את שר החקלאות אריק נחמקין על ספינת הדייג של עין גב
סמנכ"ל לשיווק באפימילק אפיקים
מנכ"ל צמח תערובת 11 שנים
מריו
קשה להאמין, קשה לקבל וקשה עוד יותר להפנים שאתה לא איתנו.
בישיבות ביננו אמרת ,טשי לא מגמגמים ואני בפעם האחרונה , ברשותך מריו מבטיח לגמגם ,להזיל דמעה ולעצור בשטף הדיבור.
כי אבדתי שכן, אבדתי חבר ואבדנו אנחנו מנהל דומיננטי ,אהוד ונערץ.
כשהגיע הרופא ברמב"ם וכינס את בני המשפחה וסיפר כי נכשלת בארבעת הבדיקות ובסוף גם בחמישית, נדהמתי.
אתה מריו שכישלון לא היה בלקסיקון המונחים שלך, אצלי לא נכשלים אמרת, נכשלת לראשונה, נכשלת במבחן של המשך החיים.
מחר, שימחת תורה. בבתי כנסת יקראו את פרשת "וזאת הברכה", הפסוקים האחרונים מבשרים לנו על מות משה רבנו ,כאשר הוא לא יזכה להיכנס עם בני ישראל לארץ המובטחת.
בדומה למשה, גם אתה לא זכית להוביל אותנו, עובדי צמח תערובת עד הגשמת חזונך. עזבת אותנו בפתאומיות, רגע לפני הגשמת החזון. לפני כשנה וחצי ישבנו במשך יומיים, כל מנהלי המחלקות, דירקטורים מנש ורפי לגבש חזון חדש למפעל. והנה, כמעט אחד לאחד, בפרק זמן קצר הצלחת להביא את החזון למציאות.
מריו, לא היית סתם מנהל, היית , בדומה למשה, מנהיג נערץ ובלתי מעורער. גם אתה הבנת שאינך מסוגל לעשות הכל לבד ,בחרת והקפת את עצמך בצוות טוב שאתו נועצת ושיתפת בקבלת ההחלטות .רק לפני מספר ימים, שאלת את אחד המנהלים האם היידע שלו מגובה אצל מישהו אחר במקרה ש...ומיד הוספת " אני יכול לעזוב עכשיו, המפעל ימשיך להתנהל כי לא שמרתי כלום לעצמי." והנה, אנו ראינו בימים האחרונים, איך הנבואה השחורה שלך מתגשמת.
בדומה לאוהל משה, משרדך תמיד היה פתוח לכל עובד, ללא צורך לדפוק על הדלת או לקבוע פגישה מראש, היית קשוב לכל אחד.
כמנהיג אמיתי, ומשימתי דרשת מאתנו לבצע את המטלות בשלמותן ללא קיצורי דרך, ידעת לגעור ולנזוף גם בחברים הכי קרובים שלך – אני דוגמא חיה לעניין – אך ידענו שאין דבר שאינך דורש מאתנו ואינך דורש מעצמך. ובעיקר, ראית אך ורק את טובת המפעל , לעולם לא חשבת על הרווח האישי שלך.
טענת כי "אני לא מתפשר על המטרה אולי על הקצב," אך גם שם לא התפשרת ,הכול היה צריך להיות מוכן ליום האתמול.
לא אהבת ייסמנים, רצית לשמוע דעות אחרות, את עוצמת הוויכוחים כולם שמעו ,אך גם שהטונים עלו והם עלו ,ידענו שבסוף ,ההחלטות שנקבל יהיו ההחלטות הנכונות ויבוצעו על הצד הטוב ביותר .
כמו משה, תמיד היית לצד העובדים בעת צרה. כאשר נשרף המטבח בביתו של אחד העובדים, דאגת מיד לשלוח לו את כל הציוד הדרוש: מקרר, תנור, וכו'. כל אחד ידע שתהיה לו אוזן קשבת בעת מצוקה אצלך . כמה סמלי,שהפעולה האחרונה שעשית לפני שעזבת את משרדך לתמיד, כשעה וחצי לפני נפילתך, הייתה חתימה על צ'ק תרומה לבית חולים אלי"ן. ותרומת האיברים האחרונה, הרצון לעזור לאחר, לחלש משקפת את אישיותך
יש הרבה אנשים בעלי יכולת ניהול אך נטולי רגישות אנושית. יש גם הרבה בני אדם עם לב גדול אך ללא יכולת להנהיג. לך מריו, היה השילוב הנדיר של לב ענק, ראש גדול, כתפיים רחבות וראיה למרחקים ארוכים, והכל מתובל בהומור בריא ובחיוכים וצחוקים אין סופיים.
אחרי מותו של פרס, שמאד הערכת, גיל סיפר לך את הבדיחה על ההבדל בין מסיבת פרידה ללוויה. "במסיבת פרידה, יש לפחות אחד שמאמין לכל מה שאומרים עליו". מריו, אם אתה שומע אותי, אני רוצה שתדע שאני מאמין בכל מילה שכתבתי עליך. וכדי שתרגיש טוב ושתאמין לי, אני גם אספר לך במה היית שונה ממשה רבנו. הוא היה כבד פה וכבד לשון, לך הייתה לשון מפותחת ולא ידעת לסגור את הפה. אי אפשר גם להגיד עליך שהיית "העניו מכל אדם", היית מאד גאה בהישגיך הרבים, אך בוודאי שלא היית שחצן.
והכי חשוב: בניגוד למשה רבנו, העשייה הציבורית שלך לא באה על חשבון המשפחה הגרעינית. גם אם ישבת עם מנהלים גדולים מהארץ ומהעולם והיה טלפון מאלסה, שאולי, רועי, לילך ובעיקר עדי, ברור שאתה עונה. לא ויתרת על שמרטפיות על הנכדים, גם אם זה היה כרוך בדחיית פגישה חשובה. כמה היית גאה בשושלת טינסקי!
מריו, הצלחת לגעת בכל אחד, הפכת את צמח תערובת למשפחה, למפעל ששמו הולך לפניו ,כמפעל לדוגמא. מפעל שכל עובדיו אוהבים וגאים לעבוד בו. אנו מבטיחים לך שלא נסתפק רק בכניסה לארץ המובטחת אלא נמשיך לקיים בה את כל החלומות שלך. רק שתהיה לנו ולמשפחתך שם למעלה מליץ יושר לפני בורא עולם ותנוח בשלום על משכבך.
אוהבים וכואבים
עובדי צמח תערובות
טשי
איש משפחה
עם אמו אולגה
עם שני אחיו ג'יסל ובילי
עושה ספורט:הולך , ורוכב על אפנים
עם חברים לדרך בכתל
משחק של אורוגוואי נגד ירדן בקדם המונדיאל
אירועים בקיבוץ
טיול חוף
עולים לסוסיתא
חג שבועות
יום העצמאות
חוצות פסטיבל עין גב
טיול ט"ו בשבט
נטיעות ט"ו בשבט
מסיבת פרידה מציפי וולפסון
סיור לעוטף עזה
תמונות נוספות מארכיון עין גב
בתור מנכ"ל צמח תערובת מריו סייע למפעלים חינוכיים וספורטיבים בעמק
בין השאר צמח תערובת היה הספונסר של ליגת מאמנט בכדורשת
הצגת בר המצווה של הכתה של אחותו ג'יסל
חוג החברים מטייל בשביל ישראל
מריו!
אנחנו כבר 5 ימים בוכים ולא מאמינים.
אנחנו, קבוצת החברים "שביל ישראל" משפ' טל , לוביש, אצלן ואתם טינסקי.
כל שבת מעבירים הודעות: מי יוצא להליכת שבת? ואתם, אלסה ואתה אם אין מחויבויות לנכדים, לאחים, לדודים, לחברים מחו"ל תמיד איתנו. ועכשיו העסק מתחיל להסתבך כי בהליכות שבת תמיד יש את קבוצת המתקדמים שאתה כמובן בראש וקבוצת ההולכות מאחור שמדי פעם מקבלות ממך נזיפה שאנחנו לא עומדות בקצב ההליכה שצריך. מי יעשה את זה? מי יקבל מאלסה הוראה: תוציא מהר את הארנק בשביל לשלם את הקפה בארומה? אם מי נתאם את חופשת הקבוצה עפ"י לוח זמנים הצפוף שלך עקב נסיעות מרובות?
מריו אתה ממש חסר, קולך החזק, צחוקך החזק והדעות המוצקות שלך, סיפורי נסיעות האופנים שלך עם הנכדים?
אני מאמינה שכל מי שכן בא כי הוא מכיר אותך היטב.
איש שרכז סביבו המון פעילות ולא נח לרגע.
ועכשיו ממש באמצע החיים משהו בגופך התעייף ואמר די!, אבל לא בקשת רשות מאלסה מהילדים ומהנכדים,
והשארת משפחה כל כך גדולה, אנשים וחברים יתומים מנוכחותך.
מריו! איך אפשר לומר שאתה לא איתנו????????????????
שולה.
כתבה שהיתה ב2015 בעמק וברמה לרגל הבחרו לקדנציה שלישית בצמח תערובת
הזמנה למרוץ הסוסיתא ע"ש תם קרין ז"ל
בשטחים הפתוחים של מה שהיה פעם קדמת כנרת - 3 לנובמבר 2016
ועוד בגזרת קדמת כנרת ...50 שנים לאחר פתיחתו ועשור לאחר סגירתו העצובה היום ה27 לאוקטובר תיערך בעין גב הרמת הכוסית המסורתית של צוות בית הספר המשותף קדמת כנרת . הזכרונות יהלכו על עפרונות ובתכנית האמנותית שתים מבוגרות בית הספר ובנות עין גב מיכל גולדברג ואביטל פוגל. מרגש למדי.
ברכות מקיבוץ עין גב
שותלים דשא בשכונת סוסיתא
מתוך עמוד הפייסבוק של רחלי גולדברג
סוכות 2016
טקס סוכות בקיבוץ עין גב היה ססגוני ושילב בריקוד ובצליל בכבוד בין הדורות העינגבים שהתייצבו על הבמה באופן סמלי כארבעת המינים: הערבה השורשית בני המשק, הלולב הגזעי בני הגרעינים מהארץ ומחו"ל , ההדס הריחני אלה שבאו מאהבה ופירות האתרוגים ילדי הקיבוץ .מתחם החג בדשא של המטוס היה מושקע עם סוכות שהקיפו אותו ובכל סוכה חיכה אסיף מענפי המשק .אנו מודים לכל מי שהגיע לשמוח אתנו בשמחת החג ובמיוחד למאירה כץ ולצוות הגדול המוכשר של המנחים, הבמאים, הרקדנים, הזמרים הנגנים ומעצבי הבמה שגייסה להפקה והצליח לסחוף אחריו את הציבור לחג כמו פעם . כן ירבו חגים בעין גב ושמחות בישראל.
מופע המים בטקס סוכות
צילום :יאיר כץ
במהלך פסטיבל עכו האחרון שנערך בסוכות אלפי צופים זכו לראות את מאור פיין (בן עין גב) הידוע בכינויו "איש החבל" במופע הרחוב "הכל או כלוב". במופע הפגין מאור יכולות וירטואוזיות בהליכה בגבהים על חבל וטיפוס על החומה העתיקה של העיר. מדהים.
צילום :גלית פיין
לצפיה בטריילר
מאמן הכדורגל שלמה שרף וחבר ילדות מהשכונה בכפר סבא של מכאל ורנר ביקר במהלך החג בחוף כפר הנופש ולא ויתר לרותי על תמונה למזכרת.
מתוך עמוד הפייסבוק של רותי רז
לילד שלום ולכם התודה!
בערב החג נפל הילד השובב ליד חדר האוכל . שמחנו לקבל תרופת הרגעה לחרדה ולדאגה שפקדה אותנו ממראהו הזב בזכות אנשים טובים שישר הגישו לו סיוע ונתנו לנו תחושה שהוא בידים טובות:ליאור אליהו שניקה את החתכים מפניו ארבל לזר ו איריס אוחיון שעזרו באדיקות בטיפול ואבי אוחיון שליווה אותנו למיון עד שנתפר וחזר הביתה לעין גב. כיף לדעת כל פעם מחדש שהקיבוץ שלנו נתברך באנשים טובים באמצע הדרך. תודה לכולכם ומועדים לשמחה !
משפחת צור
גלים על פני המים
מתוך עמוד הפייסבוק של אור סביריד
נמל הבית
מתוך עמוד הפייסבוק של ערן אלוני
האורות של עין גב
מתוך עמוד הפייסבוק של דיאנה מתנדבת מארצות הברית
כחול עמוק
מתוך עמוד הפייסבוק של מג'די דחלה
עם הגב לים
מתוך עמוד הפייסבוק של שירי לב
"זיוה (במרכז התמונה) היתה המורה שלי בכתה ב'. היא הגיעה לעין-גב מהעיר, לימדה אותנו שנה ומאז לא ראיתי אותה. זיוה מתגוררת בטורונטו,
כמוה גם אסתי, חברתי לכתה ולבית הכולל שיזמה את הפגישה בינינו.
בזיכרוני, זיוה מורה יפה וחיננית ששבתה את ליבי.
מאז, בכנרת זרמו מים רבים ואנחנו צברנו אי אלה שנים.
מרגע שנפגשנו, השיחה קלחה, זיוה זכרה הכל, כאילו היה אתמול. סיפרה איך ואיזה ילדים היינו וכן דיברה על עצמה ועל הדרך שעברה עד הלום.
לשעה קלה חוויתי מסע בזמן, דילגתי וקפצתי ישר לכתה ב'. ישבתי מרותקת. בין השאר , זיוה הפתיעה אותי בסיפור הזוי: בחג שבועות, היא מאד רצתה לשמח את ליבנו, לקחה אותנו על עגלה רכובה לטרקטור ונדהמה לראות את כולנו יושבים וממררים בבכי.
מה קרה לנו אז ועל מה קוננו? לאלוהים פיתרונים.
פגישה מרגשת, קיבלתי עוד תובנות עלי ועל בני כיתתי- קבוצת גפן.
פתחתי חלון, נשאבתי לזיכרון וסגרתי מעגל." מתוך עמוד הפייסבוק של תמרה גלאון (תמר פוגל)
עבודת שורשים
מתוך עמוד הפייסבוק של רחלי גולדברג
מפגש פיות
מתוך עמוד הפייסבוק של רחלי גולדברג
נבחרת מתנדבי עין גב
מתוך עמוד הפייסבוק של אלכננדרו מתנדב מקולומביה
בלהה און ונעמי אורן ובנות ההכשכון בעין גב בטיול בגולן
מתוך עמוד הפייסבוק של סילביה שינברג
מתוך עמוד הפייסבוק של איילת בנדק קציר
פרידה מיהודית רבר ז"ל
הצטערנו לשמוע על פטירתה של יהודית רבר חברת עין גב לשעבר. יהודית עלתה לארץ והגיעה למושב היוגב אחרי מלחמת העולם השניה עם בעלה יוסקה - ממייסדי קיבוץ עין גב ששירת בבריגדה. לעין גב חזרה המשפחה עם שני בניהם בשנת 1960. ב1966 נפטר יוסקה במפתיע. בשנת 1973 נהרג בנם הבכור זמי - קצין צהל חבר עין גב במילוי תפקידו . יהודית עברה בשנות ה70 בעקבות בעלה השני למושב ביתן אהרון. בשנת 2006 נפטר בנה השני קובי. יוסקה ושני הבנים קבורים בבית העלמין בעין גב. ב21 לאוקטובר נערכה לוויתה בבית העלמין בעין גב . אנו משתתפים בצער המשפחה .יהי זכרה ברוך.
יהודית רבר היתה לנו כאותה שכינה הגולה באסונה ואינה עוזבת את עמדתה. הבוכה על בניה ועל אוהביה אך לא מוותרת על אחריותה. כל שאבד קניינה לעד אך היא כאם הדואגת לחיים .העצב, הכמיהה לסדר והחרדה אינן דרכים לסגת מאחריותה.
פגישה מבטיחה היתה לה עם בחיר לבבה. יהודית עברה את השואה ושבה להיות פעילה ציונית . היא השתתפה בתנועת הבריחה אותה תנועה מופלאה של פליטים יהודים שהתארגנו על ידי פעילי תנועות הנוער אחרי מלחמת העולם השנייה כדי להעפיל ארצה . יוסקה רבר, בן לחלוצים מהעלייה השנייה , אחד שילדותם בארץ הפכה אותם לצברים יחידים בעין גב התגייס לבריגדה ופגש בעם היהודי אחרי ההשמדה . המפגש הזה היה גורלי בחייו. מכתביו לקיבוץ על המפגש הזה מעוררים עד היום התרגשות רבה. הוא הצבר התאהב ביהודים במצוקתם. יוסקה ויהודית מצאו איש את רעהו כדי למצוא אהבה משוחה באושר ציוני. בעבודה. בחיי שיתוף. היא כחלק מקבוצה שלימים הקימה את קיבוץ נצר סרני, קבוצה שקיבלה את הכשרתה בעין גב והוא כחבר עין גב . אך הדברים לא פשוטים. המטען כבד מדי. הם עוזבים את עין גב ובונים ביתם במושב היוגב. יוסקה הרומנטיקאי ללא תקנה יהודית האישה הרואה נכוחה ופועלת. השנים הגיעו למושב כפר ויתקין ולימים עברו למושב היוגב.
החלום מנצח והמשפחה שבה לקיבוץ בתקווה כי כאן תמצא הקרקע תחת הרגליים. יוסק'ה פועל בכל כוח הרצון, בכל ההתלהבות אך נלחם ומתייסר עם עצמו. יהודית בונה בית.
יוסף נפטר בחטף. יהודית שוב עומסת על גבה.
נפילתו של זמי ערב מלחמת יום הכיפורים נראית בעיני כולם כגזר דין ללא מענה לאם שעברה את כל התלאות . כשהתחילה המלחמה יחידתו של זמי כמעט הושמדה. פליטיה הגיעו אחד אחד לשער של עין גב . יהודית קמה מאבלה להיות עמם. הם שחטפו את המכה הראשונה טופלו על ידי השכינה האבלה.
עם עזיבתה את הקיבוץ לא תמו המכות. בנה קובי נפטר והיא עומסת על גבה את עול המשפחה והנכדים. באהבה גדולה ויש להניח שטופה חרדות היא קמה שוב ושוב אך הצלקות חורשות את חייה ורק האהבה שהיא מקבלת חזרה מבני משפחתה המודעים היטב למה שעובר עליה הם שמציפים אתה ברגעי אושר והתרוממות. כל שנה היא באה לפקוד את יקיריה כאן בבית העלמין הזה . להיפגש עם מי שנשאר מעין גב הישנה והיא כשכינה יודעת את סוד הקינה ואת סוד התקומה.
מי ייתן וצערה ודרכה יהיו חלק מהזיכרון הבונה את אחריותנו ואהבתנו לאדם. למקומו ולדרכו בישראל.
ולמשפחה האוהבת תהיה דרכה של יהודית שכינה מלווה.
מוקי צור
מדי שנה היינו נפגשים עם יהודית ביום הזכרון. הזכרנו את זמי ואת קובי. הייתי בעבר המורה שלהם ולמורים יש תמיד מה לספר...ויהודית היתה מחבקת ומוחה דמעה. השנה כבר לא עמד בה כוחה להגיע. במקומה הגיעה רעיתו של קובי ז"ל. היום נפרדנו מיהודית. למרות הכל היא השאירה אחריה
משפחה לתפארת. יהי זכרה ברוך.
יאיר ישראלי
תגובות