תמונות ועדכונים מעין גב לקראת יום העצמאות תשע"ו מאי 2016
עדכון מס.84 בסימן פרידה מטובה תלמי ז"ל והזמנה לאירועי יום העצמאות בעין גב.
תמונות וסיפורים מעין גב לקראת יום העצמאות תשע"ו מאי 2016
מצורף מצבור הזכרונות והתמונות מהשבועות האחרונים בעין גב שרובם התפרסמו בפייסבוק של עלון קיבוץ עין גב .
♣
ניתן לפרסם כתבות,קישורים ותמונות ולהתחבר לעדכונים דרך הפייסבוק: Alon Kibbutz Ein-Gev וזכותכם כמובן לבקש להוריד אתכם מרשימת התפוצה של מייל העדכון אם זה מפריע לכם.
נקווה לראותכם בקרוב בעין גב שיהיה לכולם חג עצמאות שמח .
הזמנה לארועי יום העצמאות בעין גב 2016
עצמאים בשטח
נבחרת הרצים העינגבית ייצגה את המשק במרוץ העצמאות של עמק הירדן .מדובר במרוץ שליחים מ18 חתכי גילאים ומינים שונים ועצם ההשתתפות הוא הישג נהדר. כל הכבוד לרצים.
מתוך עמוד הפייסבוק של הצלמת נירה סקלייר צברי
מצעד העצמאות של ילדי הגנים 2016
מתוך עמוד הפייסבוק של נירה אור
לקראת אירועי העצמאות למדינה הצבנו בבית העלמין בעין גב בשיתוף המועצה לשימור אתרים שני שלטים. שלט אחד המספר את סיפור בחירת מיקומו של בית העלמין של עין גב.
כשנוסדה עין גב במקום בו היא יושבת היום החל ויכוח היכן
ימוקם בית הקברות. כיוון שבמקום הזמני בו ישב הקיבוץ לפני מקום הקבע כבר
כרו שני קברים, צריך היה להחליט היכן
יהיה בית העלמין הקבוע. היו שטענו כי המקום המתאים ביותר הוא
חוף הכנרת; אחרים הציעו את צלע הגבעה המשקיפה על הקיבוץ.
שני חברים,
עולים חדשים, אפרים אורנשטיין ז"ל
והרופא יוסף רוטפלד ז"ל, יצאו למדוד
קרקע על הגבעה. מארב של כנופיה תקף אותם והם נהרגו. הוויכוח הוכרע: במקום
נפילתם הוקם בית הקברות.
שלט נוסף המספר את סיפורה של חלקת חללי הרוגי מלחמת העצמאות.
במערכה על עין גב במלחמת העצמאות ביוני 1948 פלש הצבא הסורי
לבית הקברות . הקיבוץ נאלץ לקבור בטבריה את חמשת הנופלים בקרבות . עם תם
המלחמה חזר בית העלמין לכוחותינו וב-18
לינואר 1949 הובאו לקבורות בו בטכס צבאי יעקב צוקרמן ז"ל , חנה טוכמן ז"ל , אליהו
גולדברג ז"ל, נחמיה הירשברג ז"ל ויוסף
קליימן ז"ל . ב-16 למאי 1949 הובא לקבורות בחלקה הצבאית נחמיה שטיינר
ז"ל שנהרג במלחמת העצמאות בראשון לציון.
צילום הלוויה:נפתלי אופנהיים
נוף ממנוף- כל הארץ דגלים
שבת שלום מעין גב
צילום:אלדד בן יוסף
סוף עונת התפוזים. לפני כ66 שנים בה' באייר תש"י 1950 נערך בעין גב קונצרט יום העצמאות השני למדינת ישראל. מכיוון שעוד לא היה אולם בעין גב היתה רק במה בבניה הושאלו מתנובה טבריה כל ארגזי התפוזים בכדי שישמשו כספסלים. אלפים זרמו לעין גב על גבי סירות לשמוע את הכנר יהודי מנוחין מנגן עם אחותו הפסנתרנית חפציבה בטהובן בקונצרט שכל הכנסותיו הוקדשו להמשך בנית אולם הקונצרטים.
צילום:נפתלי אופנהים, ארכיון עין גב
הזמנה לארועי יום הזיכרון בעין גב 2016
יזכור- יום הזיכרון
ביום הזיכרון לחללי צה"ל מתייחדת מדינת ישראל עם זכרם של טובי אנשיה, אשר הקריבו את חייהם למען הקמתה ובמערכה הקשה על בטחונה. ואלה אנשי עין גב ובניה שנפלו במערכות ישראל . יהי זכרם ברוך.
זאב ענו ז"ל- נהרג בקרב על חניתה בט"ו בניסן תרצ"ח 16.4.1938 .
יוסף רוטפלד (יורו) ז"ל- נרצח במארב סמוך לעין-גב בכ"ט בתמוז תרצ"ט 16.7.1939 .
אפרים אורנשטיין(אורשי) ז"ל- נרצח במארב סמוך לעין-גב בכ"ט בתמוז תרצ"ט 16.7.1939 .
בנימין חרמוני ויטנברג ז"ל- נספה בהטבעת האניה "לילי" ע"י צוללת גרמנית בין חיפה לקפריסין בכ' באב תש"ג 21.8.1943.
יוסף (ספי) רינג ז"ל- נספה בשריפה בצי הבריטי באלכסנדריה בי"ג באלול תש"ג 13.9.1943 .
מנחם כץ(קיצ'י) ז"ל- נהרג במארב בבית קשת בה' באדר ב' תש"ח 23.5.1948 .
אפרים פוקס (פרויקה)ז"ל- נהרג בהפגזה על עין-גב בי"ד באייר תש"ח 16.4.1948 .
נחמיה שטיינר ז"ל- נהרג בהפגזת מטוס מצרי בראשון לציון בי' באייר תש"ח 4.6.1948 .
נחמיה הירשברג ז"ל- נהרג בקרב על עין-גב בג' בסיוון תש"ח ב10.6.1948 .
חנה טוכמן ז"ל- נהרגה בקרב על עין-גב בג' בסיוון תש"ח ב10.6.1948 .
אליהו גולדברג(אילקה) ז"ל- נהרג בקרב על עין-גב בג' בסיוון תש"ח ב10.6.1948 .
יוסף קליימן ז"ל- נהרג בקרב על עין-גב בד' בסיוון תש"ח ב11.6.1948 .
זלמן ליפשיץ ז"ל- נהרג בתאונת אימונים בה' באייר תש"י 22.4.1950 .
יוסף וולפסון (יוסקה)ז"ל- נהרג מאש סורית בתקרית בכנרת בכ"ז בתמוז תש"י 12.7.1950 .
נפתלי אופנהיים ז"ל- נהרג בתאונה טראגית בעין-גב ב21.6.1953 .
אורי אסייג ז"ל- נהרג מאש סורית בתקרית בכנרת ב4.3.1956.
מנחם דגני ז"ל- נספה עם צוות הצוללת "דקר" כשנותק ממנה הקשר בכ"ט בטבת 30.1.1968 .
אריה זינגר ז"ל- נהרג בהפגזות מצריות על מוצבו בתעלת סואץ בכ"ג תמוז תשכ"ט 9.7.1969 .
זלמן רבר(זמי)- נהרג בתאונת אימונים בי"ב באלול תשל"ג ב9.9.1973 .
אילן מור ז"ל- נהרג בתאונה מבצעית בלבנון בב' בניסן תשמ"ז 1.4.1987 .
תם קרין ז"ל-נהרג בקרב בלבנון בי"ב בחשוון תשנ"ז 24.10.1996 .
עופר זינגר ז"ל- נרצח בפיגוע בקו 4 בתל אביב ב19.9.2002 .
גיל שני ז"ל –נהרג בתאונת אימונים ברמת הגולן בכ"ו בניסן תשס"ג 28.4.2003 .
בטקס יום השואה השנה הבאנו בעין גב את סרטו המרגש של עוזי קרן על המסע שלו ושל שני אחיו אסתר וחנן בעקבות שורשיו של שני הוריו גברוש ושושה שרוב משפחתם נספו בשואה בפולין. ליה אסיף הביאה את סיפורו המרגש של סבה דוד ורשבסקי . תודה לרומי לזר לאבשלום אוחנה ולילי לביא על הביצועים המוסיקלים המרשימים ולכל התורמים להרמת ערב מכובד זה.
קישור סרטון:סיפור מסעם האישי של אסתר חנן ועוזי לבית משפחת קרן (אז רוגוז'ינסקי) שיצאו לפולין, 72 שנים אחרי
ערב יום השואה התפרסמה כתבה באתר ONE על מסע לפולין של של המאמן הלאומי לשעבר אברהם גרנט ובה הוא מספר על אביו "בשנת 1948 עלה לארץ היישר למלחמת העצמאות והתגורר בתחילה בקיבוץ עין גב."
קישור סרטון:סיפור מסעם האישי של אסתר חנן ועוזי לבית משפחת קרן (אז רוגוז'ינסקי) שיצאו לפולין, 72 שנים אחרי
זר ברכות מעין גב
טיול "יום החברה " בעין גב יצא לפני ימים אחדים בהדרכת אבי אוחיון לשאוף את אוויר פסגותיה של צפת את סמטאותיה וסיפוריה , הקבוצה ביקרה גם בביריה וקינחה בארוחה מפנקת בבת יער. איזה כיף להן!
מתוך עמוד הפייסבוק של רחלי גולדברג ורותי רז
חג כסיף. השבוע שבו דייגי עין גב לדוג בכנרת לאחר פגרת פרויקטים ועשו זאת בגדול עם תפיסה ענקית של מעל שני טון כסיף. כל הכבוד!
גיבושון של עובדות הפעוטון- מאי 2016
מתוך עמוד הפייסבוק של לירן
שקיעות בעין גב - מאי 2016
צילום: יאיר כץ
מתוך עמוד הפייסבוק של אפרת גנץ
מתוך עמוד הפייסבוק של שלמי מכאלי
עין גב נפרדה מטובה תלמי ז"ל
בעין גב הלכה לעולמה בגיל 91 טובה תלמי מותיקות המשק . טובה הגיעה לעין גב בתחילת שנות ה40 של המאה הקודמת . היא באה בחברת נוער קבוצה שלימים תקים את מעגן מכאל. אך בעין גב פגשה טובה את זימקה וביחד הקימו כאן את ביתם. בכל שנותיה בעין גב היתה טובה נאמנה לקיבוץ ולרעיונותיו מסירות שבאה לידי ביטוי בעבודתה כמטפלת תינוקות ובעבודתה במתפרה ויצירת קשר עם בני עין גב במרחקים . אנו משתתפים בצער שני ילדיה נעמי ודורון וכל בני המשפחה.
הלוויה התקיימה ביום רביעי 4.5.2016 בבית העלמין בקיבוצנו עין גב
אמאל'ה יקרה שלי
חשבתי שאוכל להגיד לך שלום, אך הפרידה קשה מנשוא. את שכל החיים רק נתת ונתת חיבקת ולימדת אותי לאהוב כל אדם ואדם לא לשפוט רק למצוא את הטוב.
את אלופת הברכות , שתמיד ידעת להגיד לבטא במילה יפה ובחרוז את מה שכולנו הרגשנו. תמיד היתה עוגה מעשה ידיך עם מתנה לכל יום הולדת ולכל אירוע ולא שכחת אף אחד ואף תאריך.
ועכשיו תורנו, אנחנו כל הילדים , הנכדים, והנינות שלך ברחבי העולם.
עלינו לשמר את זכרונך בעשיה נכונה, בנתינה לזולת ובכל הערכים שהנחלת לנו בחייך העשירים. אמאל'ה שלי היית אחת ויחידה בחייך וגם במותך. כפי שאמרתי לך כשנפרדנו אני אוהב אותך לעולמים ואת תשארי בליבי לעד.
תנוחי בשלום אמא, ביחד עם אבא שכל כך אהבת.
אוהבים אותך מרחוק גם רוני ונכדך יוני עם אדליה והנינות שרה ולאה.
נעמי
אמא יקרה
את עוזבת אותנו היום וכולם מרגישים בחסרונך. היית דוגמא ומופת לנתינה בלתי פוסקת ובלתי סופית לזולת. כולם בעיניך חשובים יותר ממך. השתתפת בתהליכי חיים של המון אנשים והיית שם כל רגע בשבילם.
לא במקרה עזבת אותנו בשבוע זה שבו קוראים את פרשת קדושים: המקום היחידי בתורה שמופיע המשפט ואהבת רעך כמוך. אהבת כל אחד הרבה יותר מאשר את עצמך.
עזבת אותנו בדיוק אחרי שמלאו לך 91 שנים אותו מספר (בגימטריה) כמו "מלאך" כי היית עבור רבים מלאך שומר ומסייע. 91 זה אותו מספר כמו "אילן" . היית אילן שחוסים בצילו. היית אילן חזק שאפשר להיאחז בו. היית אילן שגדל נגד הגרוויטציה אף אחד לא משך אותך למטה.
91 זה אותו מספר כמו "א-מן". כל אחד מסביבך התייחס לעשיה שלך בעולם הזה בדיוק כמו המשמעות של המילה "אמן".
לכן אולי הגוף שלך נמצא עבור כולנו מעבר למסך אבל המעשים שלך ישארו כאן לעולם, ובולטים לעיני כל אחד שהכיר אותך.
אוהב אותך לעד ולעולמי עולמים .
דורון
סבתא יקרה
אני כבר מתגעגעת אליך. אבל כשאני חושבת שעכשיו את עם סבא אז הלב שלי שמח. אולי את גם עם דודה שושנה ודוד דוד ואפילו הוריך? מגיע לך להיות עכשיו במקום טוב.
היו לך חיים לא קצרים , מלאי חוויות (חלק טובות יותר חלק פחות) וכשאני מנסה לתאר לעצמי כמה אנשים אהבת בחייך, בכמה חיים נגעת, זה מספר גבוה מאד.
סבתא תודה על כל האהבה שנתת לי I FEEL BLESSED AND LUCKY TO HAD YOU AS MY SAVTA
תודה על כל חופשות הקיץ שביליתי אתך ועם סבא! אני עדין יכולה לטעום את המיץ סבתא וגלידת סבתא שלך.
תודה שלימדת אותי לסרוג ולתפור וכמה מתכוני אפיה יש לי ממך? יש הרבה! אני כל כך שמחה שהצלחתי לבלות אתך גם בלי אמא אבא ויוני כשבאתי בתור מתנדבת אחרי האוניברסיטה- כמה זכרונות יש לי מהזמן הזה!
סבתא מתגעגעת. יהיו לנו חיים טובים יותר בגלל היותך חלק מהם. אני מחבקת אותך בליבי סתאל'ה. את איתי כל הזמן.
טלי
לטובה היקרה והאהובה
איך ידעו שיצאת לעולם לבחור עבורך את השם המושלם!!
כמה טוב, יכולת נתינה, הקשבה, חריצות, כשרון מסירות ואהבה יש באשה אחת כזאת קטנה.
היתה לך גישה מיוחדת לכולם, לתינוקות ולמבוגרים,
לילדייך ונכדייך הפרטיים ולכל אלה שמאומצים.
לא שכחת יום הולדת של אף אחד ותמיד הקפדת וקלעת בול שהברכה תגיע במועד.
טובל'ה בשבילי היית המון!
פעמים כחברה, פעמים כאמא, כדודה ולפעמים סתם נהננו משיחות סלון.
בשנים האחרונות כשהבריאות כבר לא היתה במיטבה,
סבלת לא מעט וגם אז לא קיטרת ולא התלוננת.
השיחות הטלפוניות והביקורים הפכו לי לקשים בכל פעם שהתקרבנו לעין גב הרגשתי דקירות בלב, הפגישה היתה קשה והפרידה בכל פעם הותירה אחריה דממה...
כך שכבת זמן רב מבלי להיפרד מהעולם הזה, נאחזת בציפורנים,
עד שכנראה לא יכולת לשאת את זה...
חייך היו לא קלים ופשוטים אך עמדת בכל בגבורה.
את היית בחייך ממש צדיקה!
לא יחלוק על כך , לא גבר ולא אשה
מבטיחה לך שעם לכתך מאתנו אף אחד לא ישאר אדיש
וכולנו בזאת נחוש ונרגיש
בגן עדן מחכים לך
ופה נאהב אותך לנצח.
עודד ירון ותמי
שמעתם עד עתה מי היתה טובה בחייה הבוגרים. מהיכן הגיעו כוחות נפש אלו, מהיכן נבע המעיין ?
בת 17 היתה טובה למטפלת בתינוקות. מטפלת אולטימטיבית. לא רק שהכינה הכל לאם היולדת. לא רק שהדריכה אותה בימי התמהיל הגדול בין השמחה לפחד אלא הלכה ללמוד איך מטפלים בתינוקות קיבוציים. לשם כך צריך היה ללמוד בוטניקה וקורות תנועת הפועלים, פסיכולוגיית המעמקים ומחלות ילדות. בכתב פנינים רשמה את כל התורות והבינה את העיקר בחייה : בית נותנים. בית אינו דבר נתון. צריך לתת אותו. צריך לבשל בו, לגלות את מי שזקוק לו. להתעקש להפעיל חום לב ולדעת להפעיל את הפומפיה במטבח . להכין מיץ תפוזים עם צימוקים. בית אינו נתון כי מי כמו טובה ידע מה היא פרידה מהבית. לשם הקמתו צריך להיעזר בתכונות מהבית בו גדלת לרשת מהאבא את העקשנות. מהמשפחה את הסדר המשמעת והנימוס . מהסבא את יצר הלימוד.
בת 17 היתה טובה כשקיבלה על עצמה את התפקיד של מטפלת תינוקות. באותה שנה עצמה איבדה את הוריה. הם ששלחו אותה עם חברת הילדים ארצה לירושלים, לתלפיות לאותה חבורה שאורגנה על ידי עליית הנוער בשני בתים . אוכל לא כל כך היה. גם המדריכים היו אובדי עצות. אך החניכים התעקשו על חלקת אדמה ועל כמה תרנגולות, על עבודות נגרות למנהל עליית הנוער כדי שיוכלו להכשיר עצמם להתיישבות. הם באו מברלין ווינה מתנועות נוער שונות ובתים מגוונים. זו היתה התנגשות מועדת מראש. אך היו בתוכם אנשים מיוחדים. והם היו מסוגלים לשיר את באך ופרגוליזי, ( מי הכין אותם לקונצרט מופלא בירושלים ממיטב המוסיקה הקלאסית והם ילדים ? ) יחד הם התגבשו לחלום על עתיד משותף. כשנפל יורו אחיה של בינה שלנו החליט קיבוץ עין גב לקלוט אותם כחברת נוער א'. כך הגיעה טובה לעין גב.
אחד מחברת הנוער כתב בימים ההם
ואחי שם אכולי זוועה, מכורסמי ייאוש
על אובדן היחיד, על אובדן האומה
טובעים בדמים ואין תובעים ישועה
כי אמרו בכל העולם אין לנו מציל
אבדה התקווה, אין ממי להוחיל
ונשבע הצר לא להחיות כל נשמה.
בימים ההם היו הוריה של טובה במנוסה. הם ברחו מוינה הנאצית לבלגיה. אך הנאצים פלשו לבלגיה. הם נמלטו יחד עם כפר בלגי נאור שלם לדרום צרפת. הכפר קלט אותם בסבר פנים יפות. אך כשהגרמנים כבשו את צרפת הצפונית והמצב בבלגיה התייצב נערכה מסיבת פרידה חגיגית מהכפר וכל הלא יהודים שבו למולדתם. הוריה של טובה נשארו במקום עד שהחליטו כי גם בצרפת לא בטוח. הם היו נחושים ועקשנים. הם עברו לאלג'יר. הם ידעו דבר אחד : היעד היא פלשתינה. שם היתה טובה. שם היו הסבא ובני משפחה. כך החליטו לשוב לדרום צרפת שהיתה בשליטת האיטלקים לניס. שם פעלה מחתרת יהודית שהעבירה אנשים לספרד ומשם לארץ ישראל. אך שם נלכדו בידי הנאצים ונשלחו לדרנסי ולאושביץ. כשהיגיעה הידיעה על שליחתם לדרנסי חתמה טובה את הסיפור בלבה. רק בשנים האחרונות נפתח הסיפור שוב והחל מסע מטורף למצוא את פשר החידה של מסלול דרכם של הוריה אל האבדון.
טובה ידעה להעריך את העובדה שבנתה בית. כאן בארץ ישראל. בעין גב. לנכדיה סיכמה : 'גאה אני בדרך הקיבוצית ובתרומתי למדינה.'
זיאמקה קרא למשפחתו בשם תלמי כדי להבדיל עצמו מפלח אחר מעין חרוד זלמן ו. שגרם לבלבול בסידור העבודה. כפלח הוא ידע משהו על תלמים. כמשפחה טובה וזיאמקה הלכו בתלם. טובה האמינה כי ללכת בתלם זה לא לאבד את חירותך אלא למצות אותה בעשייה מכוונת לקראת אופק רחוק. היא לא הרגישה בכך הגבלה או קרבן. היא האמינה כי בשביל ללכת בתלם דרושה משמעת אישית קפדנית שלא תמיד היתה מובנת לסביבתה. הקרובים לה חשו עד כמה כישוריה בטיפול בתינוקות היו לאופי עמוק של אישיותה. צריך להסתכל מסביב ולהעניק ביטחון ואהבה בזמן ובמקום, במיוחד למי שביתו רחוק. כך אימצה לליבה ולביתה רבים שהושקו באהבת החינם שלה.
חמש שנים ליוותה טובה את זיאמקה בשעותיו הרעות. היא עשתה זאת בנחישות אוהבת ועוררה בנו תמיד תחושה של תמיהה והערכה עמוקה. לאט לאט הכריעה אותה זקנתה. היא נאלצה לבקש את עזרת קרוביה וסביבתה. אך היא עשתה זאת באצילות מופלגת. ואכן היא זכתה לאהבה של כל אלה שהיא נתנה להם בית. למיכל, למשפחת כרמי, לקלרה , לצילה, לרחלי, וכמובן לבניה נעמי ודורון. לבית הסיעודי על כל עובדיו ובמיוחד לפושפה שבאה מכה רחוק והיתה כה קרובה.
זכרונה הוא חלק בלתי נפרד מהסיפור העין גבי. וגם בסיפורה של ארץ ישראל
מוקי צור
לחברים, לבנים, לתושבים לאורחינו היקרים
בעונת המועדים העצובה והשמחה שלפנינו החלטנו להגיש לכם חוברת צנועה זו. אנו רואים בכל אחד מכם שותף לסיפור עין גב המתגלגל בין אנשים ומקום.
אנו מהלכים בקיבוץ , חולמים בו, מתכננים בו אך ללא זיכרון אין סיפור. והסיפור של עין גב הוא אינסופי. היה לנו חשוב להציג כמה מסודות המקום כדי שאנשים יחפשו עוד, יעשו עוד ויכבדו את הדורות של העושים והשומרים עליו.
במקורותינו תמיד מדברים על זכור ושמור. הזיכרון מביא לפעולה של שמירה וכבוד אך גם של מחויבות לשפר מתוך אהבה.
אין זה ספר תולדותינו אלא כרטיס ביקור למבקרים, לשוהים, למנסים לעמוד על ראשיתו של הסיפור.
נקווה כי דפים אלו יהיו עוד חוליה תומכת בהפיכת ביתנו, קיבוץ עין גב, לקהילה מעורבת, אחראית המטפחת את יופי הגן ומאמינה באדם.
תודה מיוחדת לחברתנו נעמי מורג מירושלים שעיצבה את החוברת , לשלומי מיכאלי שתרם מצילומיו ולארכיון עין גב שממנו נשאבו הרבה מן החומרים.
חג עצמאות שמח
משפחת נון, צור ואברמסון
ועורכי החוברת אריאל ומוקי
עיצוב כרזה:לסלי בילר
תגובות