תמונות וסיפורים מעין גב תש"פ יולי 2020
עדכון מס.159 בסימן אירועי יומולדת לעין גב- יולי 2020.
תמונות וסיפורים מעין גב תש"פ יולי 2020
מצורף מצבור הזכרונות והתמונות מהשבועות האחרונים בעין גב שרובם התפרסמו בפייסבוק של עלון קיבוץ עין גב :
♣
ניתן לפרסם כתבות,קישורים ותמונות ולהתחבר לעדכונים דרך הפייסבוק: Alon Kibbutz Ein-Gev וזכותכם כמובן לבקש להוריד אתכם מרשימת התפוצה של מייל העדכון אם זה מפריע לכם.
נקווה לראותכם בקרוב בעין גב שיהיה לכולם קיץ אביבי .
להתחיל שוב בראשית. ב6 ליולי מציינים בעין גב 83 שנים לעליה על הקרקע. ב6 ליולי 1937 עלה קיבוץ עין גב על הקרקע למזרח הכנרת במסגרת ישובי "חומה ומגדל". ישוב שהעניק למדינה את מזרח הכנרת.
זר ברכות מעין גב
טקס חג שבועות בעין גב בניצוחם של ארבל לזר מרב מידן ועמיר בוחניק הצלם סוגר לנו שנת חגים אונליין בדיסטנס כתוצאה מהנגיף . הטקס נותן הרגשה טובה עם כמות עצומה של משתתפים בסרטון בחדשות מהקיבוץ ומשדות המשק . תודה לכל מי שהיה שותף להפקה ובמיוחד לכל התורמים.
מתוך עמוד הפייסבוק של עמיר בוחניק
אלפים צובאים על הדשא הפרטי של קיבוץ עין גב!! משחקים כדורגל! מתחצפים! יושבים בפתחי הבתים!
ואין פוצה פה!!! עד מתי???
מתוך עמוד הפייסבוק של רחלי גולדברג
אתמול (ב2.7) מישהו (לא מהקיבוץ) החליק במדרגות ונפצע
היום סוגרים את הגישה לכל שלושת המדרגות הקיימות בחוף התמרים
היום סוגרים את הגישה לכל שלושת המדרגות הקיימות בחוף התמרים
מתוך עמוד הפייסבוק של צלי בוריה
ענף המטעים. קטיף מנגו זנים ראשונים.
מתוך עמוד הפייסבוק של מטעים עין גב צילום לילך שני
ממשיכים לבנות שלושה לולים נוספים בחוות הלולים בעין גב.
עונת החפירות ה21 בסוסיתא נפתחה עקב הקורונה בפרופיל נמוך ובצוות מצומצם שעיקרו הצוות המופלא של אוניברסיטת חיפה בראשותו של ד"ר מיכאל אייזנברג. העבודות מתמקדות במתחם סמוך לאוכף ובשימור האתר . אך 21 שנים של התמדה של הצוות משתלמות לאתר , מעבר לגילוים הנפלאים שרואים בכל פינה בימים אלה רשות הגנים משקיעה ממון רב בשיפוצם של שני מבני הצבא הישנים כחלק מהנגשת גן לאומי סוסיתא לקבלת קהל. יישר כח לצוות ועבודה פוריה.
חגי פלג המציל של כפר הנופש זכה לכתבת פרופיל במקומון שישי בגולן.
מתוך עמוד הפייסבוק של חגי פלג
היום 20/06/2020 אני מציין 50 שנים בעין גב.עוד לא בן 19 באתי לבד.היום אני מוקף משפחה.
מתוך עמוד הפייסבוק של ארני סספורטס
שנים שאני חולמת להיות אמא
בחלום תמיד היה שם גבר מקסים שותף לדרך בזוגיות נפלאה...אבל זה עדיין לא קרה.
התבוננתי עמוק בתוכי והבנתי שהרצון לאמהות חזק ומזוקק, רצון כזה שיכולתי להפריד מהרצון בזוגיות.
בתהליך עם ליווי והדרכה, שהעלה המון פחדים, חוסר הבנה, דרך קורבנות.."איך דווקא לי זה קרה" ו"איך אצליח לבד", "מה יחשבו עלי" ועוד "מטעמי" קטנות...הכלתי את כל מה שעלה, חיבקתי עצמי ונתתי חסות פנימית של אהבה לכל מה שעלה בי.
באמונה שהגבר הנכון עבורי יגיע...מתישהו. שחררתי. הנחתי את הפנטזיה בצד.
צועדת קדימה להגשמת חלום האמהות.
למדתי לחבר את משאלת הלב לאמהות לרצון המזוקק ולהפוך אותו לרצון פעיל.
הבנתי והרגשתי שאני לא לבד, כל כך מוקפת ומחובקת במשפחה אוהבת ותומכת. בחברות נדירות מדהימות וחברים תומכים מקסימים.
התחלתי לחלום את עצמי עם ילד או ילדה והתמלאתי בשמחה ואהבה ורצון לנוע קדימה.
את התהליך באיזה דרך אעשה "לבד" התחלתי שנתיים לפני שבכלל הרגשתי מוכנה. חזרתי לקיבוץ כי זה המקום הבטוח והמאפשר ביותר עבורי והחזרה הביאה איתה המון ריפוי והשלמה. אני שמחה להיות כאן.
בדקתי כמה אפשרויות וגיליתי עולם שלם (הורות משותפת/תרומה מחבר/בנק זרע) לאחר התלבטיות רבות בחרתי את מה שהכי נכון עבורי. בנק זרע פרטי.
העזתי לחלום שאני נכנסת להריון בפשטות ובקלות, בהזרעה ראשונה ללא הורמונים. וכך קרה!! זה היה מרגש מאוד! אני בהודיה גדולה על זה! חלום להיות אמא לפני גיל 40, שאחגוג באוגוסט.
לגבי חלום הזוגיות, לראשונה בחיים מרגישה חופשייה מהכמיה הזו, מהחיפוש המתמיד. שחרור! יש לי אותי, אני שלמה וזה מרגיש נפלא!
אני בחודש תשיעי, עם תינוקת שזזה בתוכי וגדלה כל יום וממש בקרוב תצא אלי.
אני כבר סקרנית לפגוש אותך קטנה שלי ולתת לך את הכל
אני אוהבת את הנשמה שלך שבוחרת להתגלם דרכי ונוכחת איתי בחיבור מרגש מתחילת התהליך המדהים הזה! אני אוהבת את הגוף שלך שגדל בתוכי. מחכה לך בסבלנות ואהבה שתצאי אלי בפשטות בבריאות ושמחה
מתוך עמוד הפייסבוק של דקל צדקוני
בחלום תמיד היה שם גבר מקסים שותף לדרך בזוגיות נפלאה...אבל זה עדיין לא קרה.
התבוננתי עמוק בתוכי והבנתי שהרצון לאמהות חזק ומזוקק, רצון כזה שיכולתי להפריד מהרצון בזוגיות.
בתהליך עם ליווי והדרכה, שהעלה המון פחדים, חוסר הבנה, דרך קורבנות.."איך דווקא לי זה קרה" ו"איך אצליח לבד", "מה יחשבו עלי" ועוד "מטעמי" קטנות...הכלתי את כל מה שעלה, חיבקתי עצמי ונתתי חסות פנימית של אהבה לכל מה שעלה בי.
באמונה שהגבר הנכון עבורי יגיע...מתישהו. שחררתי. הנחתי את הפנטזיה בצד.
צועדת קדימה להגשמת חלום האמהות.
למדתי לחבר את משאלת הלב לאמהות לרצון המזוקק ולהפוך אותו לרצון פעיל.
הבנתי והרגשתי שאני לא לבד, כל כך מוקפת ומחובקת במשפחה אוהבת ותומכת. בחברות נדירות מדהימות וחברים תומכים מקסימים.
התחלתי לחלום את עצמי עם ילד או ילדה והתמלאתי בשמחה ואהבה ורצון לנוע קדימה.
את התהליך באיזה דרך אעשה "לבד" התחלתי שנתיים לפני שבכלל הרגשתי מוכנה. חזרתי לקיבוץ כי זה המקום הבטוח והמאפשר ביותר עבורי והחזרה הביאה איתה המון ריפוי והשלמה. אני שמחה להיות כאן.
בדקתי כמה אפשרויות וגיליתי עולם שלם (הורות משותפת/תרומה מחבר/בנק זרע) לאחר התלבטיות רבות בחרתי את מה שהכי נכון עבורי. בנק זרע פרטי.
העזתי לחלום שאני נכנסת להריון בפשטות ובקלות, בהזרעה ראשונה ללא הורמונים. וכך קרה!! זה היה מרגש מאוד! אני בהודיה גדולה על זה! חלום להיות אמא לפני גיל 40, שאחגוג באוגוסט.
לגבי חלום הזוגיות, לראשונה בחיים מרגישה חופשייה מהכמיה הזו, מהחיפוש המתמיד. שחרור! יש לי אותי, אני שלמה וזה מרגיש נפלא!
אני בחודש תשיעי, עם תינוקת שזזה בתוכי וגדלה כל יום וממש בקרוב תצא אלי.
אני כבר סקרנית לפגוש אותך קטנה שלי ולתת לך את הכל
אני אוהבת את הנשמה שלך שבוחרת להתגלם דרכי ונוכחת איתי בחיבור מרגש מתחילת התהליך המדהים הזה! אני אוהבת את הגוף שלך שגדל בתוכי. מחכה לך בסבלנות ואהבה שתצאי אלי בפשטות בבריאות ושמחה
מתוך עמוד הפייסבוק של דקל צדקוני
דליה כרמי מעין גב רוקחת בכשרון מוצרים טבעיים לבריאות.
המוצרים כולם מיוצרים מחומרים טבעיים בלבד, ללא מרכיבים מן החי וכמובן שלא נוסו על בעלי חיים.
מוזמנות/ים לבקר באתר של דליה:
מתוך עמוד הפייסבוק של דליה כרמי
קמתי הבוקר עם רצון לצאת החוצה ולהיחשף.
אני מתרגשת לעשות זאת.
אז...
אני דקלה, בת 42
יחד עם בן זוגי, שותפי,
בעלי שאני בעלתו ושנינו קודם כל בעלי הבית של עצמנו ושל הבית שהקמנו יחד באינספור אצבעות,
אנחנו הורים ל-5 ילדים
ארבעה בשר ודם
ועוד אחד שילדנו וגידלנו בלא פחות כישורי הורות- עסק.
12.5 שנים שבהן אני אמא במשרה מלאה לילדים הנפלאים האלה. ניסי החיים שלנו.
כל המשאבים, כוחות העל (וגם הדאון) והכשרונות שלי נסובו סביבם.
והם גדלו והתפתחו לתפארת (שום מלח מיים שמןזית) ואמן ונבורך להמשיך כך.
משהו כמו שנתיים שאני מרגישה
שהם גדולים מספיק והתפנה לי מקום.
לעצמי.
ובא לי ללדת שוב. משהו משלי.
בשנתיים האלה בנינו גם בית פיזי
ובתהליך היצירה הזה גיליתי הרבה דברים על עצמי. ונהיניתי. מאוד.
והתחלתי לראשונה בחיי להבין
שאני טובה מספיק
ולהיות גאה בעצמי.
בתוך תהליך היצירה הזה, לו היו שותפים נפלאים רבים,
עברתי תהליך יצירה אישי.
וזה היה מדבק עבורי. ורציתי עוד.
אז בלי לחשוב הרבה מה ייצא ומה אהיה,
יצאתי ללמוד סטיילינג.
להיות בתנועה שעושה לי טוב
ועם אמונה שמשהו משם יצמח ויתהווה לו.
השבוע, לאחר קטיעת קורונה ארוכה מדי, סיימתי את הקורס.
ויש לי הרבה רעיונות וחשקים.
ואני רוצה להתחיל לעשות.
בקורס עצמו קיבלנו משימה "לצאת מהארון" כסטייליסטיות.
פחדתי להגדיר את עצמי ועשיתי אותה חלקית.
גם היום אני לא יוצאת מהארון כסטייליסטית.
אני יוצאת מארון ה"בגדים" שלי.
יש שם הרבה תלבושות, חלקן גלויות ואת חלקן עוד אכיר.
כשם שסטיילינג זה לא רק הופעה בעיני,
זה ממש דרך לביטוי עצמי,
אני רוצה להיות קודם כל הסטייליסטית של עצמי
ולהרשות לעצמי להיראות עם ה"בגדים" שלי
לאזור אומץ לנסות "בגדים" ושילובים חדשים
ולהיחשף.
אין ברירה.
זה חלק מהענין.
אז הנה. כתבתי את פוסט ה"יציאה מהארון" שלי.
יציאה החוצה מארון הבגדים שלי
*תמונה מתוך פרוייקט הגמר
מתוך עמוד הפייסבוק של דקלה גרניט
חולייטה בימים אלה פורשת מענף המזון לאחר 20 שנים במהלכן הובילה אותו להצלחות טעימות.
זה המקום להודות לה ולאחל לה הצלחה בדרכה האמנותית.
מתוך עמוד הפייסבוק של חולייטה נשר
כבר חודש לא קניתי עגבניות. יש מלא בחוף סוסיתא
מתוך עמוד הפייסבוק של טל לביא
בחוף הסירות שבחוף עין גב בכנרת בולטת סירת מרוץ חדשה, צבועה כחול־לבן ומעוטרת בפס תכלת. על דופנותיה, בצבע כתום, נכתב שמה: NETTA. לכאורה זו עוד סירה רגילה שממתינה לבעליה לבילוי של כיף בסופי שבוע. אבל העיניים הקורנות מאושר של אלון מאורי חושפות את הסיפור המרגש שעומד מאחורי הסירה. "הסירה הזאת תאפשר לכל אדם עם מוגבלויות לעשות סקי מים", הוא מכריז בהתלהבות.
שנתיים וארבעה חודשים חלפו מהיום שבו איבד מאורי (50) את בת זוגו, נטע רוטמן ז"ל, כשמנוף קרס על רכבה באתר בנייה בכפר סבא והרג אותה במקום. עוד במהלך השבעה על נטע החליט אלון, משותק מחזהו ומטה, יחד עם קרובת משפחתה וחברים, להשקיע את מרצו בהגשמת הרעיון החברתי של נטע, שאותו הגתה בחייה: לקנות סירת מרוץ שתשמש את חברי עמותת "אתגרים", שמטרתה לחזק ולשקם אנשים עם מוגבלות באמצעות פעילות ספורט רגיל ואתגרי, ולתמוך בהם.
במשך שנתיים עמל אלון על גיוס של יותר מחצי מיליון שקלים לקניית הסירה. היום, בנוכחות חברים וקרובי משפחה, היא תושק באופן רשמי. "הסירה נשלחה אלי מארה"ב והגיעה ב־6 באפריל, בדיוק יום הולדתי", עולה על פניו חיוך רחב של געגועים למי שהיתה החצי השני שלו לאורך 18 שנה.
"נטע ידעה כמה אני אוהב סקי מים, נושא שאותו אני מרכז בעמותה. היא תמיד אמרה שאנשים עם מוגבלויות יכולים לעשות הכל, רק קצת אחרת, ושאנשים עם מוגבלויות צריכים לקבל הזדמנות שווה כמו כולם. היא האמינה שהסירה הזאת תיתן הזדמנות להרבה מאוד נכים, שחושבים שמשום שאין להם יד או רגל, או כי הם לא רואים, הם לא יכולים לעשות סקי מים.
במיוחד עכשיו חשוב לחסוך. AIG - ביטוח המשכנתה הזול בישראל
"כשחושבים יצירתי ולא נותנים למגבלה להפריע, הכל אפשרי. אני באמת חושב שכל מי שרוצה, יכול לעשות סקי. פעם התקשרה אלי בחורה קטועת שתי ידיים, שרצתה להתנסות. אמרתי לה שתגיע, ושביחד נתמודד עם הכל, ואם צריך, נתאים לה רתמה מיוחדת, כך שתוכל לגלוש.
"אני לא יכול לתאר לך את תחושת האושר שמתפשטת על פני הגולשים כשהם מבינים שיש דרך שבה המוגבלות היא לא מכשול. חבל שנטע לא כאן כדי לראות את זה".
את הסירה רכש אלון באמצעות היבואן הרשמי שלה בישראל, לאחר שווידא שתתאים לכל בעלי המוגבלויות שעתידים להשתמש בה. "היה חשוב לי שהיא תהיה נגישה, ושתוכל לשמש לכל פעילות של סקי מים. מאחר שאני מרכז את תחום סקי המים בעמותת אתגרים, החלטתי שהכי נכון שהסירה תהיה שייכת לעמותה. עד היום היתה לנו רק סירה אחת, שנתרמה לפני 16 שנה על ידי תורם מארה"ב, והיא כבר ישנה ולא עונה לצרכים שלנו היום".
עמותת אתגרים פועלת ללא מטרת רווח ומתקיימת מתרומות בלבד. היא גובה מחבריה דמי חבר של 20 שקלים לחודש, שתמורתם הם נהנים מעלויות מופחתות בכל הפעילויות. כך, למשל, חבר עמותה ישלם על שכירת הסירה ליום 150 שקלים, ומי שאינו חבר עמותה ישלם 800 שקלים לשעה.
ב־18 בפברואר 2018, בשעה 16:30, יצאה נטע רוטמן ממשרדי עמותת "נגישות ישראל", שממוקמים במרכז שרונה שבכפר סבא. בסוף אותו יום היא היתה אמורה לטוס לאוסטריה, להשתתף בכנס של האו"ם בנושא נגישות.
"זה היה יום ראשון, שבוע ויום אחרי יום הולדתה ה־53", מספר אלון. "היא מאוד אהבה פרחים, ותמיד היתה רומזת לי שאקנה לה. אף פעם לא ראיתי בפרחים משהו רומנטי, ותמיד צחקתי איתה שפרחים אביא לה בהלוויה שלה. לרגע לא חשבתי שזה יקרה באמת".
נטע נכנסה למכונית הטרנספורטר שלה והחלה לנסוע בכביש הפנימי הצמוד לאתר הבנייה שליד מרכז שרונה, לעבר היציאה מהמתחם. בשעה 16:37, בסוף יום העבודה שלה, היא התקשרה לאלון.
"הצעתי לה שנצא לאכול בחוץ, אבל היא אמרה שעדיף שנזמין אוכל, כדי שתספיק להתארגן לקראת הטיסה בלילה. סיימנו את השיחה, ושתי דקות אחר כך, ב־16:39 בדיוק, קיבלתי שיחה מאיתוראן. אמרו לי שהאזעקה ברכב עובדת, ושנראה כאילו המצבר לא מחובר.
"אמרתי להם שנטע נוהגת ברכב, ושיתקשרו אליה. לא היה בי שום חשש, כי רק סיימתי שיחה איתה. אחרי כמה דקות החלטתי בכל זאת להתקשר אליה ולבדוק שהכל בסדר, והיא לא ענתה. אבל עדיין לא הייתי בלחץ. 20 דקות מאוחר יותר, לקראת השעה 17:00, הודיעו בטלוויזיה על מנוף שקרס בכפר סבא - ואז התחלתי ממש לדאוג. כששודרו התמונות הראשונות מזירת התאונה, כבר הבנתי באופן חד־משמעי שמדובר בנטע שלי.
"הראו על המסך לרגע את הרכב שנפגע, ואני זיהיתי אותו מייד. בהתחלה אמרו שיש הרוגה בשנות ה־30 לחייה, ואחר כך תיקנו לשנות ה־40. למרות שהם טעו בגיל, הבנתי שזאת נטע. היא נראתה תמיד צעירה לגילה...
מתוך "ישראל היום"
סוף העולם שמאלה. יש גבול בעין גב (לפני 1967)
מתוך עמוד הפייסבוק של הקבוצה מצדיעים לחלוצי הגליל
אלעד ירד אל עין גב
והרי התחזית...
צילום:שירי לב
גלים על פני המים
מתוך עמוד הפייסבוק של שלמי מכאלי
מתוך עמוד הפייסבוק של ערוץ הטיולים
פרויקט בן יהודה הוא פרוייקט ספרותי ענק המקליד ומביא לקהל הרחב יצירות ספרותיות של הספרות העברית. כל אחד יכול אם רוצה לקרוא את מירב היצירות הקלאסיות בעברית. להפתעתי הרבה פנו גם אליי להעלות את ספריי לאתר. כאילו מגיע לי. ולי טוב להתארח כפשפש בגן האריות הגדול. כמה מספריי כבר הוקלדו. האם אות לאופק הרע או הטוב לא אדע.
https://benyehuda.org/author/590
מתוך עמוד הפייסבוק של מוקי צור
ביום חמישי בערב לפני שנה ותשעה חודשים זה התחיל כשישבנו מול הפרופסור.
ומה שהוא אמר היה די ברור ולא ממש נותן תקוה אבל הוא אמר שצריך אופטימיות ולהאמין כי הנפש גם היא שותפה למאבק.
להבין ולהרגיש ולראות - את הסבל - אלה דברים שונים זה מזה.
ברור שאתה נהיה מישהו אחר. גם החיים שלך שינו כיוון.
מבחינה משפחתית זה היה המבחן של כולנו ומבין כולנו מי שהיה הכי אמיץ היית אתה. בשבת באת למשרד ודיברנו מפוקח. מאד.
אני מבין שזה הסוף אמרת. איך הרופא אמר - "יש ניסים".
אני לא רוצה להאריך את החיים סתם בלי איכות.
להיות עוד כמה חודשים במיטה מחובר לצינורות.
אני רוצה לעשות צוואה. לטפל בדברים.
אמרתי לך שאתה אמיץ. מאד.
אני 'גיבור בתוך הבור' אמרת לי. וגם אמרת 'לא עשינו מספיק דברים ביחד'.
'לא טיילנו מספיק כמו שרציתי ולא הלכנו לסרטים כמו שאת רצית'
'אבל נתתי לך לטייל עם החברות שלך' אמרתי.
'נכון. אם לא היית מסכימה לא הייתי נוסע'.
ואז הלכנו לטיול בוקר לפרדס והסכמת שאצלם תמונת סלפי. כבר התחלתי להנציח את התקופה החדשה שהתחילה לנו
'אני חושב שאני אכתוב יומן' אמרת.
'איך תקרא לו'?
"שארית ימיי או איך ניצחתי את הסרטן" צחקת.
אז לא כתבת יומן אבל כן ניצחת את הסרטן.
כי ההתחלה שלנו בעולם ידועה. וגם ידוע שלכולנו מחכה סופנו ולא הזמן שחולף ביניהם חשוב כמו מה קורה ואיך.
שם הניצחון שלך. ביכולת שהיתה לך לשים את ידיעת הסוף בצד ולא לתת לה לנהל אותך.
ומה שאולי הכי חשוב שיקרה בזמן שחולף בין ההתחלה שלנו לסוף שלנו זה שנדע לאהוב ונרגיש שאוהבים אותנו.
זה הצליח.
אתה היית ותהיה בשבילי השראה.
תיקי
(דברים שנאמרו בטקס גילוי המצבה של יוסי נווה ב-19.6.2020)
מינה- המנגינה לעולם
מילים אלה הן מילוי חוב של קיבוץ עין גב למינה ומשפחתה. שנים הן נרמזו . עתה בנסיבות עצובות אלה של פרידה יש לנו צורך לומר אותן במפורש. דבריי אלו הם גם אישיים לגמרי, דברי שכן ומועמד לחברות, לילדים ולנכדים. אני מקווה שיקבלו אותי אי פעם לחברות מלאה...
תנועת 'הבריחה' מאירופה שנחרבה בשאון המלחמה, תנועת התקווה לשרידי אומה נחרבת הונהגה על ידי חברי תנועות הנוער ששרדו את השואה וחיילי הבריגדה מארץ ישראל. בין מחולליה היה פולקה, אחיו זלמן ורבקה. נדדו גם הסבתא וגם התינוקת מינה.
כל אלה הצטרפו לחברי תנועתם מייסדי עין גב.
זלמן האח נפטר באימוני צה'ל שהיה לו משאת נפש. הוא נפטר מהשמש הארץ ישראלית שכידוע לא יודעת את סוד הרחמים.
את הסבתא של מינה פגשנו בימינו הראשונים בעין גב. היא נראתה בעיניי אז זקנה, עם מטפחת על הראש. היא היתה הכוהנת הגדולה של הגעפילטע פיש והמלפפונים הכבושים בקיבוץ. תמיד עזרה למבשלות. דמות מיוחדת שזרחה עלינו הצברים הצעירים כאילו באה ממקום אחר. אני מניח שהיתה בגילי הנוכחי ואולי צעירה ממני.
אני זוכר אותה ליד חדר האוכל מקוננת בקול על מותו של חבר ומוחאת על האבל השותק של חברי הקיבוץ. היא קוננה בקול גדול. קינתה היתה בוכה וכואבת.
קראתי לה השכינה בחצרו של קיבוץ. כך אני רואה את השכינה עד היום- חרושת קמטי הזמן, יודעת תפילה אך תפילה מהלב ואוהבת מלפפונים חמוצים.
פולקה ורבקה היו שייכים לחבורת הלטבים בעין גב. יחד הם התקבצו, שתו קוניאק עם רוגעלאך בגעגועים בלתי מובנים לארץ שהיתה להם למלכודת לארץ שעוררה את געגועיהם לארץ ישראל.
רבקה היתה נטועה עמוק בקרקע : אקונומית מאורגנת ותו=91ענית. פולקה החשמלאי ביקש להמ=יא וחש שלא הגיע למלוא הביטוי. הוא האמין בשדה המראה מיוחד :בפוליטיקה של מפא'י.
הזוג עזב את עין גב לכפר בלום- עוד קיבוץ של חברי התנועה.מינה וסבתא נשארו בעין גב.
מינה ילדה בבית הילדים הקיבוצי. בו היא גילתה את התווים ואת המנגינה. רצתה בקהילה שרה אך עין גב לא היתה קהילה שרה. מינה היתה פעילה בתרבות המקום. אירוע אחד אני זוכר במיוחד.
סדרי הפסח כבר לא נכנסו לחדר האוכל הקטן שלנו. החלטנו לקיים את הסדר בלול חדש. מבנה עץ יפהפה שעתיד היה לאכלס את בעלי הכרבולת. חששנו מהצעד הנועז. זו לא היתה השנה היחידה שמינה ליוותה וארגנה את הצד המוסיקלי של הסדר. מאד חששנו מה תהיה תגובת החברים ובמיוחד של אורחיהם למקום המוזר. מינה ניצחה על הסדר כמנצחת בהיכל התרבות. בגאווה רבה וביכולת.
כמו הוריה חיפשה שמים גבוהים וקרקע. כנפי האהבה נשאו אותה מעין גב לכאן, למצר. מכאן הסיפור כבר הופך לסיפור שלכם, של קיבוץ מצר.
עתה משפצים את ביתה של מינה ועודד על שפת הכנרת העולה. חומת הבזלת שמתחילה לעטר את הבית מסתירה מנגינות ישנות. והכנרת הגואה מגלה את מי תהומותיה.
משפחתה של מינה היא צירוף של כל אלה . פועמת בה רוח הסבתא המבקשת שמים, רוחו של עודד המבקשת אדמה, תלם ארוך וכדורגל, החשמל של פולקה, העוגות של רבקה והדגים של הסבתא. אך בכל אלה ניצבים תווי המנגינה והשירים שביצעה וכתבה מינה.
למרות המרחק והמסכות נעטוף את המשפחה בחיבוק גדול.
מוקי צור
(דברים שנאמרו בלוויתה של מינה הרדוף בקיבוץ מצר)
תגובות