תמונות וסיפורים מעין-גב מימי חנוכה תשע'ח דצמבר 2017
עדכון מס.121 תמונות וסיפורים מעין-גב מימי חנוכה תשע'ח דצמבר 2017
תמונות וסיפורים מעין גב מימי חנוכה תשע'ח דצמבר 2017
מצורף מצבור הזכרונות והתמונות מהשבועות האחרונים בעין גב שרובם התפרסמו בפייסבוק של עלון קיבוץ עין גב . נקווה לראותכם בימי החנוכה בעין גב שיהיה לכולם חג אורים שמח.
ברכות מעין גב ,מרוץ הלפיד ע"ש אילן מור ז"ל,פתיחת הספריה , לאחר פגרה ארוכה שבים לדוג, תערוכה מרשימה על סוסיתא במוזיאון הכט, לחיים מצה רצות השנים , אריק וגדי על אופנוע - ועוד תמונות נוספות.
ניתן לפרסם כתבות,קישורים ותמונות ולהתחבר לעדכונים דרך הפייסבוק: Alon Kibbutz Ein-Gev וזכותכם כמובן לבקש להוריד אתכם מרשימת התפוצה של מייל העדכון אם זה מפריע לכם.
נקווה לראותכם בקרוב בעין גב ובכל אופן שיהיה לכם ולבני ביתכם המשך חורף גשום ונעים !
א.צ עלון עין-גב
ברכות מעין גב
כמיטב המסורת העינגבית במרכז החג המדליק חנוכה עמד מירוץ הלפיד ע"ש אילן מור ז"ל. על מנת לאפשר לכמה שיותר מבני עין גב לבוא להשתתף אתנו בחגיגה נקבע השנה המרוץ ליום חמישי ה14.12.2017 נר שלישי של חנוכה . מירוץ שליחים של קטעים קטעים מעין גב לחוף גופרה ובחזרה .אבל רבים המשיכו לרוץ את כל הדרך. השנה מלאו 30 שנים לנפילת אילן בלבנון ובמרוץ והיתה נציגות לחיילי יחידתו של אילן ז"ל "יהלם"-הנדסה קרבית , לחברי ילדות של אילן ומשפחתו .
כמו בכל ערב במהלך החג התכנסנו לטקס קצר ליד החנוכיה הגדולה .
את הערב קינחנו בסופגניות בחדר האוכל ,בפזמוני חנוכה מקהלת ילדים מוכשרת ובחידון סמרטפון.
יישר כח לכל מי שהתייצב , למארגני המירוץ למארגני המסיבה ולכל מי שתרם להצלחה .זה לא מובן מאליו.
כמו בכל ערב במהלך החג התכנסנו לטקס קצר ליד החנוכיה הגדולה .
את הערב קינחנו בסופגניות בחדר האוכל ,בפזמוני חנוכה מקהלת ילדים מוכשרת ובחידון סמרטפון.
יישר כח לכל מי שהתייצב , למארגני המירוץ למארגני המסיבה ולכל מי שתרם להצלחה .זה לא מובן מאליו.
עוזי קרן מביא את סיפורה של החנוכיה העינגבית הגדולה: "בצעירותי, בשנותי הראשונות בעין גב עבדתי במסגרייה של עין גב בניהולו של מאיר קוצ'ינסקי. בעת ההיא עסקנו בייצור של כלים חקלאים, עגלות, מכלי תערובת וקווי מים וכמובן גם בתיקונים. גם אחרי שיצאתי משם ועברתי לעבודות ותפקידים אחרים, המשיך מאיר לקרוא לי לעשות כל מיני עבודות מעניינות. אחת מהן הייתה החנוכייה של עין גב שמחזיקה להפתעתי מעמד, כבר מעל 40 שנה.
אני זוכר שעשינו את ה"יצירה" הזאת, בכוחות משותפים עם מאיר, ראובן שפיצר ואנוכי, ממש ערב חג החנוכה. לא קדם לעבודה הזו שום תכנון מיוחד. היא נעשתה באופן די ספונטני, במשך 3-4 שעות. אני עשיתי את הסקיצה על מנת שתהיה דמוי סירה (הרי אנחנו קיבוץ של דייגים). ראובן כופף את הצינורות. מאיר התכוון להביא שמונה קסדות עבור 8 הנרות של חנוכה, אבל וולקה שהיה אז הרב"ש לא שיתף פעולה ואז נאלצנו "לסחוב" שמונה צלחות משומשות מהדיסקוס של הפלחה. על מנת לייצב אותה ריתכתי שני אדני רכבת כבדים שמאיר גרר מהמספנה. עוד כמה כיפופי עוגן, קצת חיתוכים ועד אחרי הצהרים של ערב חנוכה היא עמדה מוכנה במקומה."
אני זוכר שעשינו את ה"יצירה" הזאת, בכוחות משותפים עם מאיר, ראובן שפיצר ואנוכי, ממש ערב חג החנוכה. לא קדם לעבודה הזו שום תכנון מיוחד. היא נעשתה באופן די ספונטני, במשך 3-4 שעות. אני עשיתי את הסקיצה על מנת שתהיה דמוי סירה (הרי אנחנו קיבוץ של דייגים). ראובן כופף את הצינורות. מאיר התכוון להביא שמונה קסדות עבור 8 הנרות של חנוכה, אבל וולקה שהיה אז הרב"ש לא שיתף פעולה ואז נאלצנו "לסחוב" שמונה צלחות משומשות מהדיסקוס של הפלחה. על מנת לייצב אותה ריתכתי שני אדני רכבת כבדים שמאיר גרר מהמספנה. עוד כמה כיפופי עוגן, קצת חיתוכים ועד אחרי הצהרים של ערב חנוכה היא עמדה מוכנה במקומה."
מתוך עמוד הפייסבוק של לילי לביא ושלמי מכאלי
בחנוכה זכינו השנה לציין בעין גב את חנוכת ספרית הילדים המחודשת באירוע שוקק זאטוטים . הספריה זכתה לעבור לאחרונה לבית גדול יותר ומשופץ לאחר שנים ארוכות שישבה בקרוואן דולף. לילי לביא הספרנית האנרגטית שהפכה את החלום למציאות , בחרה בטקס החנוכה להודות ולהצדיע לספרניות שקדמו לה בתפקיד. בתכנית הילדים נהנו מהצגה של שחקנית התיאטרון ובת עין גב - טל צדקוני , ששילבה בהצגתה שני סיפורים עם מוסר השכל. עבור טל היווה האירוע סגירת מעגל קטן מכיוון שהבית אליו עברה הספריה היה בית הילדים שלה בילדותה בקיבוץ. ברכות לעין גב וללילי וזר תודות לכל הרבים שנתנו יד בשיפוץ ובאירוע המרגש, אחרי הכל ילדים זה הלב של הקיבוץ ופתיחת ספריה זה סימן מלבלב.
לאחר פגרה של כמה חודשים שב הדייג הענף המועדף ל"שדה הקרב".
מתוך עמוד הפייסבוק של מנחם לב
קיבוץ עין גב מברך מתרגש ומצדיע לעמרי שדה בן עין גב בנם של תמר ומושון ונכדם של לובקא ותרצה גולדברג ממייסדי המשק , על קבלת דרגת אלוף משנה השבוע בקריה. עמרי חבר קיבוץ חולתה בכל שנה מתגייס לעשרות ימי מילואים בהן מפקד ובמסגרתם גם התקדם במעלה הדרגות . בטקס המרגש שנערך בקריה ענדו לו את הדרגה החדשה מצד אחד הרמטכ"ל גבי אייזנקוט. מצד שני אשתו נעמה ובתו איה שממשיכה את דרכו של אביה כשיריונרית קרבית ובימים אלה צוערת בקורס קצינות. מדינת ישראל התברכה שחייליה מופקדים בידי אנשים ערכיים שכאלה. ברכות גם לכל שבט גולדברג - שדה על הענווה והגאווה .
בימים אלה מוצגת במוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה התערוכה "לפני שהאדמה רעדה" המציגה ממצאים נבחרים מ18 עונות החפירה בסוסיתא: דגמים של ההר והמבנים העיקריים ,אבנים מסותתות ,דלתות שיש , מטבעות, פסלים, ציורי קיר , חלקי פסיפס , צלמיות וגולת הכותרת מסכת האל פן . בפתיחת התערוכה גם הושק קו תכשיטים השואב את דימויו ממצאים אלה :סיכות , מחרוזות, תליונים, טבעות ועגילים בצורת מטבעות , צלבים , מנורת היונה וכמובן גם המסיכה הייחודית.
http://mynetkibbutz.co.il/article/212800/4
מזל טוב לי, חגגתי 58. החלטתי לחגוג את זה בצורה קצת אחרת ולרוץ 58 ק"מ. רבים וטובים ממני יגידו "בסדר", אבל אני שלא רצתי מטר מעל 42.2 (מרתון) ראיתי בזה אתגר רציני. לואיז אישתי היקרה שמלווה אותי כבר שנים בתחרויות ואתגרים לקחה על עצמה את ניהול הריצה. כל ילדי התייצבו בסוף שבוע זה בבית. יצאתי בשעה 2:00 לפנות בוקר, קר חשוך אבל בסדר. 30 ק"מ הראשונים הלכו בסדר ובהמשך הצטרפו כל משפחתי בתורו וביחד סיימנו.
עמדו לפני כמה מטרות, האחת לסיים... סיימתי
השניה לסיים עם חיוך וסיפוק... סיפוק כן חיוך אחרי 58 קצת קשה
והשלישית לסיים בלי פציעה ובלי שרירים תפוסים... במרוץ הזה גיליתי גם שרירים שלא ידעתי עליהם.אבל 2 מתוך 3 זה הישג טוב.
עכשיו השאלה למה אני מפרסם את זה..? כי אני חושב שלעסוק בצורת חיים של עשייה בספורט כמו שאני מאמין היא נכונה ואם שכנעתי גם אחד הרווח כולו שלו.
עכשיו התודות.. ללואיז היקרה לילדי שליוו אותי, לירן, גל, אור, שניר, תומר וגם זוהר לאלונה הנכדה המקסימה לניסים למשפחת רצי עמק הירדן עם המאמנים יונתן, עופרה ודוידי שביחד עם כולם הקמנו קבוצה מפרגנת תומכת ומעודדת.
עכשיו נשאר עוד שנה זמן מספיק לחשוב על האתגר הבא.
חיים
עמדו לפני כמה מטרות, האחת לסיים... סיימתי
השניה לסיים עם חיוך וסיפוק... סיפוק כן חיוך אחרי 58 קצת קשה
והשלישית לסיים בלי פציעה ובלי שרירים תפוסים... במרוץ הזה גיליתי גם שרירים שלא ידעתי עליהם.אבל 2 מתוך 3 זה הישג טוב.
עכשיו השאלה למה אני מפרסם את זה..? כי אני חושב שלעסוק בצורת חיים של עשייה בספורט כמו שאני מאמין היא נכונה ואם שכנעתי גם אחד הרווח כולו שלו.
עכשיו התודות.. ללואיז היקרה לילדי שליוו אותי, לירן, גל, אור, שניר, תומר וגם זוהר לאלונה הנכדה המקסימה לניסים למשפחת רצי עמק הירדן עם המאמנים יונתן, עופרה ודוידי שביחד עם כולם הקמנו קבוצה מפרגנת תומכת ומעודדת.
עכשיו נשאר עוד שנה זמן מספיק לחשוב על האתגר הבא.
חיים
מתוך עמוד הפייסבוק של חים מצה
"פנו דרך,הזקנים באים!"
מתוך עמוד הפייסבוק של אריק קונינג
מתוך עמוד הפייסבוק של ברוך אורן
"אנחנו מוכנים! מרוץ הלפיד בודפשט! חג חנוכה שמח לכל החברים!"
מתוך עמוד הפייסבוק של אקוש הצלם
תמונות נפלאות שצילם אביו של ארני סספורטס במרתון הכנרת בתחילת שנות ה80 . רוברט אחיו של ארני ויוסי צברי הגדול מגיעים לקו הסיום של המרתון שהיה בעין גב. מרגש! בעוד שבועים חוזר המרתון!
מתוך עמוד הפייסבוק של ארני סספורטס
כששנים עשר אנשים יושבים בסטודיו אחד חמים ונעים
ביפו וכותבים את סיפור חייהם, אני מוצאת את עצמי מתרגשת כמו שלא האמנתי שאתרגש כשרק חשבתי על הסדנה הזאת.
ביפו וכותבים את סיפור חייהם, אני מוצאת את עצמי מתרגשת כמו שלא האמנתי שאתרגש כשרק חשבתי על הסדנה הזאת.
מחזור שני של הסדנה לכתיבת סיפורי חיים מתחיל ב 19/1, עשרה מפגשים שבועיים בימי שישי,
מ 9:30-12:00, בסטודיו של סדנאות הבית- בית הספר לכתיבה של אשכול נבו ואורית גידלי, ביפו.
מחכה לכם.
מתוך עמוד הפייסבוק של ענב שור דיעמ 9:30-12:00, בסטודיו של סדנאות הבית- בית הספר לכתיבה של אשכול נבו ואורית גידלי, ביפו.
מחכה לכם.
כל שבת אני מבלה כמה שעות ביציעים של מגרשי כדורגל וצופה בבן שלי משחק.
היום התמלאתי באושר כשעלתה קוונת שהיא אישה למגרש.
תאמינו לי שזה לא פשוט.
רק בדקות האחרונות של המשחק הגבר שלידי (אותו אני מכירה כבר כמה שנים כי הילדים משחקים יחד) זרק הערה שנחשבת "לייט" על היותה אישה.
בלי לשים לב האגרוף שלי עף לכתף שלו ומיד העמדתי אותו במקום.
החלק המרגש בספור היה שהתגובה הראשונה שלו הייתה: "הגזמתי, אה?"
ואם במגרשי הכדורגל חילחלה העובדה שלא זורקים הערות מעליבות לנשים אז אנחנו בהחלט מתקדמים.
היום התמלאתי באושר כשעלתה קוונת שהיא אישה למגרש.
תאמינו לי שזה לא פשוט.
רק בדקות האחרונות של המשחק הגבר שלידי (אותו אני מכירה כבר כמה שנים כי הילדים משחקים יחד) זרק הערה שנחשבת "לייט" על היותה אישה.
בלי לשים לב האגרוף שלי עף לכתף שלו ומיד העמדתי אותו במקום.
החלק המרגש בספור היה שהתגובה הראשונה שלו הייתה: "הגזמתי, אה?"
ואם במגרשי הכדורגל חילחלה העובדה שלא זורקים הערות מעליבות לנשים אז אנחנו בהחלט מתקדמים.
מתוך עמוד הפייסבוק של אפרת מכאלי שלהבת
במהלך המלחמה האם ניצלה את מראה החליפה זהות והמשיכה להתנהל עם שני ילדיה כאילו היא פולניה לכל דבר ולמלא תפקיד במחתרת הפולנית .בשלב מסוים החליטה שזה מסוכן והפקידה את רינה אצל משפחה נוצרית בכפר בקרבת ורשה כשהיא הקפידה לבקרה. על אחד הרגעים המסמרים סיפרה האם: כשהגעתי לבית בו התגוררה רינה מצאתי אותו ריק . המשפחה נמלטה . התחלתי לקרוא רינה! רינה! תשובה לא היתה. נבהלתי נורא. אך לפתע שמעתי את הקול שלה. בשקט קורא אמא! אמא!. היא התחבאה בארגז המצעים מתחת למיטה."
אחרי המלחמה היתה אמם יד ימינה של לנה קיכלר בהקמת בית היתומים בזאקופונה שסיפורו מופיע בספר הידוע "מאה ילדים שלי" .שני האחים המשיכו להיות צמודים לאמם ולחבורת בית היתומים במסע הברחתם לארץ .בארץ קבעה המשפחה את ביתם בכפר סבא בה הוסיפה רינה להתגורר באהבה עם משפחתה עד יום מותה.
יהי זכרה ברוך.
תגובות