תמונות וסיפורים מעין גב תשע"ז יוני 2017





עדכון מס.109 בסימן יום המערכה על עין גב- יוני2017.

תמונות וסיפורים מעין גב לסיכום חג השבועות תשע"ז יוני 2017
מצורף מצבור הזכרונות והתמונות מהשבועות האחרונים בעין גב שרובם התפרסמו בפייסבוק של עלון קיבוץ עין גב .
 , סיור בעקבות יום המערכה על עין גב , עין גב מארחת את ועידת התנועה הקיבוצית, מסלול אתגרי בגן , החל שיפוץ בנין הספריה , ועוד תמונות נוספות. 
♣
ניתן לפרסם כתבות,קישורים ותמונות  ולהתחבר לעדכונים דרך הפייסבוק: Alon Kibbutz Ein-Gev  וזכותכם כמובן לבקש להוריד אתכם מרשימת התפוצה של מייל העדכון אם זה מפריע לכם.

נקווה לראותכם בקרוב בעין גב שיהיה לכולם קיץ אביבי .



חוזרים ליום המערכה על עין גב

במסגרת שנת ה80 לעין גב 69 שנים אחרי - נערך אמש ה9.6 סיור ממונע ברכבת וברכבי תורבו בעקבות התחנות השונות של הקרב על עין גב במלחמת השחרור . קרב שנערך עם הכוחות הסורים בין ה9-11 ליוני 1948ועליו זכה הישוב באות הקוממיות. המונים נענו להזמנה ונהנו מהסבר מפורט על השתלשלות הקרב .זה המקום להודות ליוזמים ולמארגנים שרי מיכאלי, מאירה כץ, אבי אוחיון ועוזי קרן על הביצוע המושלם.

 בימים אלה לפני 69 שנים נערך הקרב הגדול על קיבוץ עין גב.
ב9.6.1948 תפס הצבא הסורי את המחנה הישן (היכן שממוקם כיום כפר הנופש) במטרה לכבוש את עין גב- אז הישוב היהודי היחידי ממזרח לכנרת.הכוחות העינגבים שהיו ערוכים בעוד מועד מיקשו את האזור והתייצבו מול הכח הסורי בחווה הפרסית מדרום לעין גב מה שמנע את התקדמות הסורית.
ב10 ליוני 1948 כאמור נערך הקרב הגדול על המשק.הסורים פותחים בהפגזה כבדה על הקיבוץ בה נהרגת חנה טוכמן ז"ל בעמדה המזרחית ונהרג גם אליהו גולדברג ז"ל בעת שהוחש לתגבר עמדה.בד בבד מצליח כח סורי נוסף  לחדור מצפון מזרח למשק  כובש את עמדת הפיליבוקס הצפון מזרחית.בשלב קריטי זה הכוחות המגינים העינגבים בפיקודו של מאיר קוצ'ינסקי מחישים כח ומצליחים לכבוש מחדש את העמדה והודפים את הסורים הנסוגים .אך בקרב זה נהרגים שני חברים נוספים נחמיה הישברג ז"ל ויעקב צוקרמן ז"ל.
למחרת ה11 ליוני נהדף נסיון סורי נוסף לכבוש את עין גב אולם בהפגזה על המשק נהרג יוסף קלימן  ז"ל בעת שתצפת ממגדל המים .
מאיר קוצ'ינסקי מפקד עין גב במלחמת השחרור  ציין תמיד שמה שייחד את עין גב היא העובדה שמיום הקמתה היא נבנתה ליום שהיא תצטרך להגן על עצמה .דבר שהתבטא בבנית מקלט ,תעלות, עמדות, פיתוח הנתיבהימי כעורק התחבורה המרכזי של המשק ובעיקר ציבור חברים שתמיד היו מוכנים להתייצב ליום פקודה  . קוצ'ינסקי העריך שבקרב נטלו חלק 100 לוחמים ולוחמות מעין גב שהותקפו ע"י כ1000 לוחמים סורים .הסורים  חטפו בקרב עשרות אבידות. אך גם המחיר העינגבי היה כבד פצועים רבים וכאמור כחמישה חברים הרוגים . יהי זכרם ברוך.
















זירת הקרב ולוחמיה:מגדל המים, עמדת הפילבוקס, העמדה המזרחית לאחר ההפגזה, מאיר קוצ'ינסקי מפקד המערכה,בינה קוצ'ינסקי הקשרית, לוית הנופלים בחלקה הצבאית בעין גב, הפסל האם ובנה לזכר הרוגי תש"ח.
צילומים:ארכיון עין גב, נפתלי אופנהים

50 שנים למלחמת ששת הימים
"50 שנה לשבת הגדולה מכולן - 2
כשהחל גיוס המילואים של "תקופת הכוננות" לפני "מלחמת ששת הימים", היה זה קרוב לשנה לאחר שעזבנו את קיבוץ עין גב.
 עבדתי אז כמדריך ב"חברה להגנת הטבע" במישור החוף הדרומי מבת-ים ועד אשקלון, במיוחד באזור נחל שורק וחוף פלמחים. התגוררנו בדירה שכורה במושב נטעים.
 תפקידי בשרות המילואים היה מש"ק מרגמות בעין גב, והייתי מודאג. אם ישלטו הסורים על הכביש הצר לקיבוץ, לא אוכל להגיע ולהתייצב. 
 בטלפון לעין גב - בעזרת אסימון אחרון - ענה לי מישהו "אז תגיע", לא בדיוק צו קריאה אבל זה הספיק לי.
 ביציאה מהמושב עצר לי טנדר של מושבניק כסוף שיער. הסברתי לו למה ולאן אני ממהר. "יש לך מזל" ענה לי, "אני נוסע בדיוק לאזור". רק כשהגענו לעין גב, נתברר לי כי הוא חוזר מיד הביתה לנטעים. הוא דאג רק שאגיע בזמן. ואני... אפילו אינני זוכר את שמו.


עמדות המרגמה היו ליד פרדס הלימונים הקטן מדרום לחדר האוכל. הצטרפו אלי גם שישה בחורים מהטכניון, מתנדבים שטרם התגייסו לצה"ל. לימדתי אותם כוונון ותפעול של מרגמה 81 מ"מ ולאחר כמה ימים כבר ניהלו משחקי "ניהול אש" עם לוחות ירי, כולל "מטרות מוצא" תיקוני כיוון וטווח. לא הצלחתי להבין את שיטת הניקוד שהמציאו אבל הם היו נהדרים.
 המרגמות של הסורים הוצבו ליד ביר א' שגום, בקצה הטווח שלנו. כשהפגיזו אותנו הסורים הצטערתי כשלא התירו לנו להשיב אש. היינו מכוונים ומוכנים אבל לייזר מילוא, בן דגניה שמילא תפקיד במפקדת עין גב, הודיע לי בטלפון כי "זו המלחמה של הילדים הגדולים". חיל האויר, או ילדים גדולים אחרים, לא הגיעו והרגמים הסורים ברחו גם בלעדינו.

הידיעות על ניצחונות צה"ל בכל הגזרות פרקו את המתח. קשה להאמין וקשה לתאר שמחה מתפרצת כזו, על אף הדאגה לחברים וקרובים ביחידות הלוחמות.

האש פסקה. מסוקים גדולים עברו מעלינו כשהם מובילים את הצנחנים של צה"ל להנחיתם מעלינו, בדרום הגולן. מסוק אחד נפרד מהשאר ונחת בשדה, סמוך לשער.
 מהמסוק יצא אלוף פיקוד הצפון "דדו". הידיעה עברה במהירות, החברים יצאו ובאו מהעמדות ומהמקלטים, ההתרגשות הייתה עצומה. היו שהביאו איתם את ילדיהם "שלא ישכחו לעולם את הרגע הזה". דמעות ניצנצו בעיניים של אנשים שראו כבר הרבה בחייהם.

עכשיו, צריך רכב כדי להגיע למעלה.
 לייזר מילוא הניע את האמבולנס שהתווסף למצבת הרכב בימי הדאגה הראשונים. האמבולנס ספג רסיסים בהפגזה וצלע אחת שלו מחוררת כמסננת, אך הוא נוסע וגם אין ריח מאיזו דליפת בנזין. נוסעים וחולפים על פני "אל חמה", עליות תלולות וסיבובים חדים. אנו משכנעים מחסום צבאי להתמקם "טוב יותר" מעט צפונה.
 כָּפְר חָארְבּ, כפר שאת בתיו ראינו מעלינו במשך שנים, בקצהו מוצב המשקיף על סוסיתא. אנו חוצים את מרכז הכפר בזהירות, הנשק מופנה אל הפתחים והחלונות... אין איש, הכפר ריק מאדם... ברחו כולם? למה?
 מגיעים אל שפת המצוק. שם למטה פרוס קיבוץ עין גב, אני מזהה את חלון החדר בו גרנו ב"שיכון קליטה", את חצרות בתי הילדים, הפעוטון... המזח וסירות הדיג, אין מילים.
אנו חוזרים לרכב ויורדים, רציתי להיכנס לחמת גדר אך האחריות גוברת.
 מחשבה אחת אינה מרפה: שום דבר לא יהיה עוד כשהיה. הייתי רוצה מאוד לחבק עתה את רעייתי וילדיי, לחלוק עימם את הרגעים האלה, רגעים שלא אשכח."
 מתוך עמוד הפייסבוק של דודי בן עמי 

 הגבול התרחק ושלט ה"סכנה גבול לפניך" הוחלף ספונטני "סע אין גבול"
צילום:לובקא גולדברג ארכיון עין גב


ביום השני למלחמת ששת הימים ה6.6.1967 לפני חמישים שנים נהרג חייל צה"ל בהפגזה על טרית בצפון עין גב . המקום אז היה מרוחק רק מאות מטרים ספורים מהגבול הסורי והסורים זיהו את קבוצת החיילים שעסקו בחפירות תעלות ביצורים ופתחו עליהם באש. מאחר שהודיעו על התקרית ברדיו ושמו של ההרוג מאיר אוחיון ז"ל היה זהה לשמו של חבר עין גב נוצרה אצל מכריו של החבר דאגה רבה .בעין גב של אז התקשורת לקיבוץ היתה תלויה בטלפון אחד ומאיר אוחיון מגדולי דייגי עין גב נאלץ לעמול קשה כדי לקבל שיחה לבית הוריו ולהרגיע את משפחתו ששלומו בסדר. טוראי מאיר אוחיון ז"ל קבור בחלקה הצבאית בנהריה. יהי זכרו ברוך.

 בתמונה תופסים עמדה בגבעת נפתלי 1967:אגון, אליעזר דרורי,פייגה, מאיר אוחיון, ולקה שטיין, יאיר אלוני ואורי ינאי
צילום:לובקא גולדברג ארכיון עין גב

עמוס און  מוריד מטוסים
צילום לובקא גולדברג


ילדים מקוסדים
צילום:לובקא גולדברג




 לפני ימים אחדים נערכה במפגש הדייגים ארוחת פרידה מעומר לביא שנבחר לא מכבר למנכ"ל צמח תערובת בהשתתפות בעלי תפקידים ועובדי החקלאות.עומר שימש כמנהל העסקים ב12 שנים האחרונות במהלכן היה לו תפקיד חשוב בייצוב מצבו הכלכלי של המשק הדלפון.  שיהיה בהצלחה!

 מתוך עמוד הפייסבוק של יעל שביט



קן לציפור בין העצים
מתוך עמוד הפייסבוק של מטעים עין גב


עין גב מחדשת פניה 


 בדרך לספריה ...בימים אלה בנין בית היוצר עובר שיפוץ. אל חלקו הצפוני מתעתדת לעבור ספרית הילדים. חלקו הדרומי יוסיף לשמש את צרכי האכסניה.
מתוך עמוד הפייסבוק של רחלי גולדברג


גם אחת רכבות המתנדבים זוכה להחלפת גג.






"20 מטר אחרי חוף סוסיתא נגמרת הציוויליזציה! "
עונת הרחצה חזרה ואתה ההפקרות של הכנרת.
מתוך עמוד הפייסבוק של אריק קונינג



בימים אלה מוצגת בבית גבריאל תערוכת סוף השנה של החוג לציור של מכללת כנרת. בין המציגים גם יעל קרן מעין גב בארבע יצירות מקסימות. התערוכה ננעלת ב25.6 .כולם מוזמנים להתרשם.
מתוך עמוד הפייסבוק של סיגל קרן אילני


מתוך עמוד הפייסבוק של ארכיון עין גב, צילום:שולה אצלן



 ספר מתכונים בעיצוב חולייטה
מתוך עמוד הפייסבוק של חולייטה נשר



תירס חם - יוסי צברי בפעולה -יוני 2017
מתוך  עמוד הפייסבוק של נירה סקלייר צברי





"פעמים אבא. זכות מיוחדת נפלה בחלקי להביא לשבוע הספר ספר חדש- "לבשי אורך שלומית" . לפני כמה שנים התוודעתי למפעל מאד אינטימי אך יוצר. שלומית קובנר ביקשה מאביה אבא קובנר שלא ייתן לה מתנות ליום הולדת אלא יכתוב לה שיר. שנים על שנים כתב האב לבתו שירים והקדשות ישירים עם עוצמה של משורר ואהבה של אבא. שירים אלו חיכו במגרה שנים רבות. לעתים הייתי קורא כמה מהם לתלמידיי הצעירים. שירים המלווים איש צעיר בהתבגרותו. עתה הוצאנו  אותם לאור. כמה מהם כבר הולחנו ואנו מקווים  שכן ירבו. שירים אלו אינם דומים לשיריו של אבא קובנר הגדולים הם מהווים סוגה לעצמה
ההוצאה מאד מצומצמת. ניתן להשיג את הספר בשבוע  הספר בהוצאת הקיבוץ המאוחד. מי שיצליח לרכוש את הספר יתעשר. לפחות כפי שאני התעשרתי.
מוקי"
https://goo.gl/hTupW3

מתוך עמוד הפייסבוק של מוקי צור

עין גב מארחת את ועידת התנועה הקיבוצית - יוני 2017

 ילדי עין גב בקבלת פנים לועידה של התנועה הקיבוצית
צילום:לסלי בילר


 שלום חברים שלום! בקיבוץ עין גב ננעלה לפני ימים אחדים הועידה של התנועה הקיבוצית. ועידה שעמדה בסימן 80 שנים לישובי חומה ומגדל ו50 שנים לקיבוצי הגולן. במהלך שני יומי הועידה התארחו בעין גב מאות נציגים מעשרות קיבוצים של התנועה ומעבר לדיוניה זאת היתה הזדמנות  למפגן ולמפגש חברי .הועידה היתה למבצע לוגיסטי מאתגר אליו חברו אנשי התנועה הקיבוצית ונהנו מסיועה הנדיב של תירות עין גב. אמש נערך במהלך הועידה  המופע המצליח של הגבעטרון וירדנה ארזי שמשך וסחף קרוב ל1000 צופים . יומה הראשון של הועידה הוקדש לסיורים בגולן ולעברה ולתרומה היחודית של התנועה הקיבוצית בישראל  , יומה השני הוקדש לדיונים והחלטות על ההווה והעתיד עם דגש על המשימות שבדרך. קיבוץ עין גב מודה לתנועה על הזכות לארח אירוע מרשים שכזה , מודה ומברך את כל באיה  .









ברכה ודף שקיבלו באי הועידה  מעין גב
"חברות וחברים, צירי הועידה, אורחים יקרים
שלום וברוכים הבאים

קיבוץ עין גב מודה למועצת התנועה על שבחרה לקיים את דיוני ועידת התנועה כאן בעין גב. ואכן עין גב חוגגת השנה את יובלה ה- 80 כאן במזרח הכנרת לרגלי הגולן.
תולדותיה של עין גב בשמונים השנים הללו,  הוא גם סיפורם של יישובי ספר אחרים, שהוקמו עוד טרם הכרזת העצמאות ונשזרו לאורכם של גבולותיה של המדינה, על מנת לסמן לשכנינו ולעולם כולו את קווי חזונה של הציונות.
הדרך הזו לא הייתה סלולה (תרתי משמע). עין גב הייתה ללא כביש, מנותקת מכל ישוב ב- 13 משנותיה הראשונות.   היא הותקפה והדפה בכוחותיה הדלים ובנחישות רבה את צבאה של סוריה, ועוד הוסיפה וביססה את בטחונה באמצעות כיבוש  הסוסיתא.
בזכות זו של כמה עשרות חבריה מהם שנפלו בקרב, יכלה המדינה בקיץ 1949 לעמוד על זכותה ולכלול את כל המרחב של דרום מזרח הכנרת בריבונות ישראל.
אך בכך לא תמו התלאות.   הפילוג האידיאולוגי הבלתי מוסבר (או בלתי מובן בעינינו כיום),  היכה את הישוב הצעיר וחירר אותו מבפנים. יעברו שנים של הזרמת גרעיני נח"ל רבים ושובם של הבנים, על מנת שיחזור שוב לאיתנו.    
ואם לא די בכך, שוב ניצב הקיבוץ במשך 18 שנים נוספות, עד יוני 1967. ו"התנדב" מבלי שהתבקש לכך, לשמור בשנית על גבולות הריבונות.
המלאכה נעשתה באמצעות המחרשה, רשתות הדייגים, אך לא פחות מכך בזכות ההורים שנטלו האחריות על כתפיהם והסכינו בתנאים בלתי סבירים בעליל, לגדל כאן את ילדיהם. ומעל לכל - רוח החברה והאחריות המשותפת ששררה כאן בעת ההיא.
כיבוש הגולן הסורי המאיים, לפני 50 שנה, שימש את אות הפתיחה לתקופה חדשה. שוב לא לבד, האורות המרצדים מלמעלה כבר אינם מאימים כמקודם  ועין גב כבר איננה "סוף המפה".  הכביש החדש שנסלל מכאן צפונה ומזרחה והמעפיל לרמת הגולן, היה לכביש דו כווני.  עין גב נרתמה ושימשה בית ספר לכל ילדי הגולן הדרומי, ונהנתה משכנים חרוצים הנושאים בתורם את נס החלוציות המתמשכת באזור זה.
היום עין גב ישוב משגשג נשען על ענפי התיירות והחקלאות. הקהילה שלנו עברה שינויים והתאמות באורחות החיים שלה וחזרה לקלוט שוב את דורות ההמשך.
בצד כל זאת לא ניתן שלא לומר, שמשהו השתבש כאן סביבנו בארץ הזו.  
נכון גם אנחנו התעייפנו מעט, ואת מלאכת ההובלה תפסו במקומנו אדונים חדשים שאינם מכירים ומוקירים את שנעשה כאן לפניהם. הם מבקשים למשל שנתנצל על כך שבנינו את בתינו כאן במקום הקשה הזה, בתנאי "פטור ממכרז" ושכאילו נמנע בעבר ממישהו לבוא לכאן.
הם מערימים קשיים בלתי נתפסים המונעים מאתנו להקים כאן שכונה חדשה לבנים השבים הביתה.  או למשל בשל טעות טכנית (שלנו) שקרתה מלפני 25 שנים,  נאלצנו לאחרונה עפ"י פסיקה של שופטת בישראל להרוס אגף שלם במסעדת הדגים הוותיקה שלנו. אלה הן רק דוגמאות.
האם עד כדי כך הפכנו לשנואים?  או שמא "הרווחנו" זאת במו ידינו?
ולבסוף ממרום גילי, ובאופן אישי: עדיין לא מאוחר. הרי אפשר להמשיך לשבת בשולי העשייה ולהתבכיין.  ואפשר לעשות. פרושו לחזור ולהתאמץ על מנת להיות בעמדות ההשפעה בכל תחומי החיים.  אך אין בכך די. בכדי לעשות ולהוביל מחדש, צריך שיהיה מאחוריך, חוסן כלכלי. משק בריא, וחברה ערכית וצודקת.
הדברים האלה התרחשו בעבר ויש להם היתכנות, קשה ומורכבת גם בעתיד.

                                                                          בשם המארחים    -  עלו והצליחו.                                     עוזי קרן "



"לבאי הוועידה החמישית של התנועה הקיבוצית בקיבוץ עין גב

ברוכים הבאים לוועידת התנועה, שבחרה לקיים את ההתכנסות בביתנו, בית עין גב.
קיבוץ עין גב חוגג השנה 80 שנה להיווסדו. הקיבוץ הוקם במסגרת "חומה ומגדל" ביחד עם 52 קיבוצים ומושבים שקמו בין דצמבר 1936 לאוקטובר 1939.
במהלך 80 שנותיו התמודד הקיבוץ עם אתגרים רבים ומגוונים, החל מאתגרי גישה למקום (בסירות דרך הים), יצירת קהילה תוססת וחזקה בתנאי בידוד, קיום חיים נורמאליים בצל הרמה הסורית המאיימת, פיתוח ענף תיירות "לא קיבוצי" (בזמנים ההם) שהתבסס על עבודה עצמית, צינון האווירה בחום יולי אוגוסט של עמק הירדן, צמיחה וקליטה ועוד אתגרים רבים ומגוונים שלעולם לא מסתיימים.
הידעת? קיבוץ עין גב הוא הקיבוץ היחיד שיש לו ספינות (דייג ותיירות), רכבת (סיורים בקיבוץ), שאטלים (קרוניות ממונעות המחברות את כפר הנופש לקיבוץ), ומטוס (שנתרם לילדי הקיבוץ על ידי התעשייה האווירית ומוצב ב"דשא המטוס").
קיבוץ עין גב עבר שינוי בשנת 2010 ומסווג כקיבוץ מתחדש.
הקיבוץ מונה היום 220 חברים 130 ילדים, ובסה"כ 580 תושבים.
ממוצע גילאי החברים 57.
מקורות הפרנסה מחקלאות (מטעי בננות, מנגו, ליצ'י, אבוקדו, תמרים, רפת, לול וענף דייג) ותיירות (כפר הנופש, מסעדת הדגים, חנות מזכרות, חברת השייט, ומתחם הנמל).
היום הקיבוץ נמצא בתנופה של קליטת משפחות ובנים לחברות מלאה, ובניה מאסיבית של בתים לאותן משפחות.
את אירוח הוועידה לקח על עצמו מגזר התיירות, בשיתוף פעולה עם הקהילה בעין גב.

אנו מאחלים לבאי הוועידה דיונים פוריים
שיתרמו לקידום וחיזוק התנועה הקיבוצית.

גור מלמד - מנהל הקהילה בעין גב"

מפת עין גב שחולקה לבאי הועידה

תגובות

הוסף רשומת תגובה